אפילו עז


לינקס 22
יום שבת, 27 דצמבר 2008, 19:43
3 תגובות

יום הולדת שמח לאריק איינשטיין, אמני פולקלה מעניקים שירים להורדה, סשן עם יהוא ירון, שירים חדשים של ברי סחרוף ועמיר לב, ולינקים מוזיקליים נוספים

b-hanuka_3969.jpg
חג שמח! שירו בקול גדול!

"הקול שלו היה צליל טבעי ושגור בפסקול הביתי. ממש כמו רחש של ביצה מיטגנת במחבת או הנקישות של מכונת הכתיבה. בקיצור, היו זמרים, והיה אריק איינשטיין"
איזה תיאור יפה לקול שהוא חלק בלתי נפרד מה-DNA הישראלי. כולם מדברים על אריק בגיליון מיוחד של "הארץ" לכבוד יום הולדתו השבעים.
הוא נפתח בכתבתו של אריאל הירשפלד שאומר: "אריק איינשטיין, גם כזמר וגם כמשורר הכותב את שיריו, חיפש אחר המקום החצוי; המקום המכיל שני מקומות בו-בזמן. "יושב על הגדר, רגל פה רגל שם" (איינשטיין, קלפטר), הוא מצב היסוד של עמדתו". אורי קליין מספר על הקריירה הקולנועית של איינשטיין. הידעתם שסרטו הקולנועי הראשון סבל מהתנכלות של הממסד בגין סיפור אהבה בין יהודי לנוצריה בעלילה והצגתו של בגד ים בשני חלקים? יהלי סובול, שאותו ציטטתי לעיל, מספר איך למד לנגן בזכות איינשטיין. מיכל הנדלזלץ נזכר בקריירת התיאטרון קצרת הימים של איינשטיין. בן שלו חוזר לאלבומים שהקליט מאז 1999, ומנסה לגלות בהאזנה חוזרת האם אנו שופטים אותם לרעה בגלל יצירותיו המוקדמות. איתן בקרמן כותב על הקשר בין איינשטיין לספורט, והגרפיקאים מנסים לעצב את מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט אריק. לסיום, חזרה אל ה-29 באוגוסט 1981. מי שהיו שם על הבמה ומאחורי הקלעים מספרים שזו היתה עוד הופעה מן המניין, אבל בדיעבד היתה זו הפעם האחרונה שבה הופיע מול קהל. לו רק יכולנו להיות שם.

"אין הרבה אנשים שמבינים שמוסיקה איכותית היא שוות ערך לקולנוע משובח או לתערוכה או לציור. אנשים מתייחסים לזה כמו בידור… היום חבר'ה נפגשים וההופעה הראשונה שלהם היא הופעת השקה לדיסק והם כבר חושבים על הקליפ. הביטלס, לדוגמה, התחילו לנגן יחד בשנת 1957 ורק שש שנים אחרי זה הם הוציאו אלבום ראשון, שגם הוא לא היה להיט גדול. אנשים היום מצפים למיידיות. הם לא מבינים את ההתחייבות לאיכות. הם לא מבינים שצריך לעבוד"
מה הקשר בין פסטיבל פולקלה לפולק? ואני שואלת, מה הקשר בין פסטיבל לחלל המיניאטורי של הלבונטין? הבעיה בפסטיבל פולקלה לטעמי היא שהוא תמיד פונה לאותם 200 משוכנעים ממילא. יאללה, צאו כבר מהגטאות של שור 3 ולבונטין (שבשעותיו הצפופות לא עושה חסד להופעות אינטימיות) וצאו למקום חדש וגדול יותר בניסיון להגיע לקהל רחב יותר. במקום לנצל את המומנטום של הצלחת אינדינגב, דווקא במרכז ממשיכים לקבע את אמני האינדי כמי שראויים לקהל תל אביבי מצומצם ותו לא.
ובינתיים, בוואלה מעניקים עשרה שירים של עשרה אמנים מהפסטיבל שמתקיים בדקות אלו ממש להורדה ליומיים בלבד בשני חלקים: נדב אזולאי (מההופעות המוצלחות באינדינגב), עידן רבינוביץ', The Aprons, נגה שלו, מצויירים בסלון, רועי ריק והמדלי בנד, יוחנן קרסל, זהר ואגנר והמסריחים, עינב ג'קסון כהן ויהוא ירון.
שלושה מהמשתתפים הוותיקים יותר – רם אוריון, ירונה כספי ואביב מארק (שאי אפשר לדמיין פסטיבל אלטרנטיבי בלעדיו על הקונסולה) – נפגשו לשיחה, שממנה לקוח הציטוט שלעיל. איך אומר הסטיקר, אביב מארק צדק.

ביום חם אחד בסוכות הזמין אותי ידידי גיא חג'ג' לסשן עם יהוא ירון באולפני המערבל במסגרת אתרו המצוין עונג שבת. לא הכרתי את יהוא ירון לפני כן. האסוציאציה המיידית שלי לשם היתה סינגר-סונגרייטר תל אביבי צנום עם אקוסטית, השר שירים עגמומיים באנגלית – טובים אולי, אבל נשמעים כמו אלו של מיליון סינגר-סונגרייטרים נוגים אחרים בעיר הזו.
הו, כמה התבדיתי. את פנינו קיבל בחור חייכן, מקסים ונלהב (טוב, נו, גם צנום), עם קונטרבס (yey!) והרכב שלם שכלל גם את המתופף הכה אהוב עלינו, אביב ברק (נקמת הטרקטור, אלג'יר). עד סוף השיר הראשון כל הנוכחים במקום נכבשו בשמחת החיים של הבחור. הוא עומד לו לבד בפינת האולפן להקליט טייק שלישי ל"לא זמן טוב", אבל כשמסתכלים עליו נדמה שזהו ביצוע בכורה בפני קהל באולם מלא או כשאתה שר לעצמך בחדר כשאתה חושב שאיש לא רואה. ההתלהבות שלו לא נשחקת מפעם לפעם, הוא מנופף בידיים, מתעוות, חי את המילים שהוא יורה בקצב מסחרר שמזכיר מאוד את "שגר פגר" של הבילויים. אכן מימוש הולם לכותרת "עונג סשן".
עכשיו תוצאות היום המלבב הזה רואות אור: שלושה שירים להורדה, קליפ, וידאו וצילומי סטילס. הקליקו מיד.
המשך…

שמור בנושאים: כללי,לינקס,מוזיקה | 3 תגובות


לינקס 21
יום יום חמישי, 18 דצמבר 2008, 2:10
6 תגובות

רשימת הלינקים הנשכחת… והפעם: עשרים שנה לאפר ואבק, מאגר ביקורות על להקות ירושלמיות באייטיז והניינטיז, סיכום שנת תשמ"ט באיחור של 9 שנים; מוש, ברי וחברים למען ים המלח, קליפים חדשים לטליה אליאב ולאסף ארליך, לאונרד כהן בעברית, סיבוב חדש לרונה קינן, פרויקט המיקסטייפ של פורום מוזיקה ישראלית ב-ynet, חגיגת מאור כהן, שובה של אלונה דניאל וברחוב על שם איזה שיר תרצו לגור?

b-d-shloolt_0467.jpg
לא מוזיקלי בעליל, אבל איזה שם מעולה לרחוב (צולם במושב בני ציון)

יעקב גלעד מספר על סיום העבודה על האלבום 'אפר ואבק': "זו הייתה הקלה נורא גדולה. אני זוכר שיצאנו מבית הדפוס שבו מדפיסים את עטיפות התקליטים, מההדפסה האחרונה, אני והגרפיקאי יהודה דרי באוטו, פתחנו את החלונות וצעקנו, `או אה, מה קרה, נגמרה השואה!`… אבל אז מתחיל דבר אחר. מה שחשבת שהוצאת מהסיסטם שלך ונגמר, אנשים שומעים, קונים, חווים עם זה חוויות, רואים את הסרט, אתה הולך ברחוב, והם ניגשים אליך ומעבירים אליך את החוויות שלהם".
ראיון נוסף ב-ynet, שמדבר לא רק על האלבום אלא גם על הסצנה בארץ כיום. "אנחנו התביישנו לשיר בידייש. גדלנו בתקופת הבן-גוריוניזם, שהתכחשה לגלות ולכל תרבות הידייש. אבל הנה, יש חבר'ה צעירים שעושים את זה היום. כששמעתי את "אוי דיוויז'ן" בפעם הראשונה, נטרפתי. אחרי כל אלה, אני מאמין שעוד דור אחד יבוא הבוב מארלי או המאנו צ'או הישראלי. הוא יכול להיות רב תרבותי ולשוני, אבל גם מאוד פרובינציאלי".
לרגל צאת המהדורה המיוחדת, בן שלו חוזר לאלבום: "יש אלבומים, והם מעטים, שמצליחים להתקרב באמת לקוטב של היופי. יש אלבומים, והם מעטים, שמצליחים להתקרב באמת לקוטב של האימה. כמעט אין אלבומים שמצליחים לגעת בשני המקומות האלה, ו"אפר ואבק" הוא אחד מיחידי הסגולה האלה".
עינב שיף מבקש להסיר את המיתוג 'אלבום שואה': "'אפר ואבק' הוא הסיפור של מאות אלפי אנשים שניסו לחיות בצל ולא הבינו מה מפריע להם, שניסו לקרוא לזה בשם ונותרו עם שאריות של רוע בידיים. פוליקר וגלעד נתנו לכל הטרגדיות האלו את הזכות להתקיים מידי יום ביומו, ואילו הישראליות ניסתה לדחוף אותו לתאריך אחד בשנה".
שימו לב: ביום שבת הקרוב, בשעה 16:00, תשודר בגל"צ התוכנית המקורית מערב יום השואה 1986, בה התארחו יהודה פוליקר, הוריו שרה וז'אקו, יעקב גלעד ואמו הלינה בירנבאום, שבעקבותיה נוצר האלבום "אפר ואבק". בחצות אותו יום יתארחו פוליקר וגלעד אצל אורלי יניב בגלגלצ לרגל עשרים שנה לאלבום.

באופן מפתיע, לפעמים מתקיים מעט תוכן אינטליגנטי בערוץ 2. לא היו לי שאיפות לקריירה מוזיקלית – אומר גידי גוב – רק נגררתי אחרי סנדרסון, זה לא אני. אחרי עשרים שנה בכוורת, גזוז ודודה, הוא החליט לעבוד עם לואי להב כמבחן לעצמו, האם הוא רוצה בכלל להיות זמר. ראיון מלבב בתוכנית "איפה צדקנו".

כולם ממהרים לסכם את המוזיקה הלועזית של 2008. אתם יודעים איך זה בסצנה המקומית – שעת פתיחת הדלתות וכל זה. ולכן, אין שעה טובה מזו להביא לכם את סיכום שנת המוזיקה הישראלית תשמ"ט, על פי עיתון חדשות, 1990.
לראות את כמות האלבומים המשמעותיים שיצאו באותה שנה ולא להאמין.
המשך…

שמור בנושאים: כללי,לינקס,מוזיקה | 6 תגובות


הוא שאמרתי
יום יום שני, 15 דצמבר 2008, 18:52
4 תגובות

b-bry_0710.jpg
הבחור משמאל אינו פורטיס. ככה זה, ברי לא נותן לאיש להעפיל על הבלורית

משום מה כשיצאתי מהזאפה אתמול בלילה פתאום נזכרתי באותו קטע אינסטרומנטלי ישן של פוריין אפייר עם נגיעות עידן רייכל, שמסתיים במונולוג משונה של פורטיס שצועק: "האזרחים צריכים להקשיב אך ורק לי!".
כשכתבתי על הופעתו המאכזבת של ברי סחרוף בקיץ האחרון אחרי פרידתו הפתאומית מרע מוכיח, אמרתי שהוא זקוק לעזר חדש כנגדו שיאתגר אותו לפרק מחדש את שיריו ולתת בהם רוח אחרת. אמן שימנע ממנו להתפזר או לשוב למקום הבטוח שלו בביצועים פשוטים ובסיסיים לשירים המוכרים שעושים את המלאכה, אבל לא מפתיעים או נשארים איתך אחרי שיצאת מההופעה. ובמילים אחרות: תפטר את הלהקה, תביא את זוהר פרסקו.
האזרחים צריכים להקשיב אך ורק לי. ברי אמר יפה שלום ללהקה, קרא לזוהר פרסקו, ואתמול הושק סיבוב הופעות אינטימי וחורפי של השניים.
המשך…

שמור בנושאים: כללי,מוזיקה | 4 תגובות


אגלי טל ירעפו
יום יום שישי, 12 דצמבר 2008, 2:13
3 תגובות

יש תופעות טבע כה יפות ושובות לב, שאגדות ואמונות נרקמות סביבן. קשתות למשל, או הזוהר הצפוני. אלא שבשביל לחזות בקשת צריך לחכות לאותם ימים מעטים בלא-ממש-חורף הישראלי שבהם הגשם והשמש מתלכדים. בשביל הזוהר הצפוני צריך לנסוע הרחק לחורף החשוך והקפוא באזורים הצפוניים של העולם. טל, לעומת זאת, הוא תופעה הרבה יותר שכיחה ונגישה עבורנו – אבל כמה פעמים יוצא לכם בפועל לוותר על המיטה החמה בשעת הזריחה כדי לצאת ולטייל בשדה עמוס טיפות עם עדשת מאקרו, ופתאום לגלות איך רטיבות ולחות הופכות ליופי צרוף?

b-tal_0224.jpg
המשך…



משרד הבריאות מזהיר: רכישת אלבום כפול עלולה לגרום נזק לעמוד השדרה
יום יום שני, 8 דצמבר 2008, 14:45
16 תגובות

'אפילו עז' ברגע של אבשלום קור: מדוע מכונה אסופת שירים על גבי תקליט/דיסק/קסטה דווקא בשם "אלבום"?
לפני כחודש ארגנה פני ברסימנטוב מהבלוג המצוין "קסטה" (מוזיקה בעידן הדיגיטלי) סיור לימודי לארכיון הצליל הלאומי בירושלים ולספריית הדיסקים במדיטק בחולון. למדנו על מוצאו של המונח "Music Album" ושמענו על לידתה המשעשעת של חברת קוליפון ("לייבל האינדי" של שנות השבעים בארץ, פחות או יותר) – מה שהזכיר לי את הסיפור המרתק על חברת התקליטים הראשונה בישראל, עוד לפני שהיתה מדינת ישראל.

b-album_3445-1.jpg

כך יצאנו ביום בהיר בסוף אוקטובר לגבעת רם בירושלים, לביקור בארכיון הצליל הלאומי שבספרייה הלאומית. מטרתו של המוסד היא לאסוף ולשמר את כל המורשת והמסורות המוזיקליות של ישראל והקהילות היהודיות בתבל – אוסף עצום של דפי תווים נושנים, הקלטות שטח, ויניל, דיסקים (החוק בארץ מחייב שליחת שני עותקים לארכיון מכל אלבום חדש שרואה אור) ועוד ועוד. כמו הספריה המוזיקלית במדיטק שאספר עליה בהמשך, גם מוסד זה נאבק באופן מתמיד על תקציביו, כדי לממן את המשימה הסיזיפית של העלאת כל הארכיון האינסופי הזה למדיה דיגיטלית, בעולם שבו אמצעי השימור של המוזיקה מתחדשים בקצב מהיר.

הביקור בארכיון הצליל הלאומי קצת מזכיר חזרה בזמן. חדרי ספרייה כמו של פעם, כשהיינו ילדים, עם הריח המיוחד וההדרת כבוד הזו שבה אתה מרגיש מחוייב להנמיך את הקול שמהדהד בחללים השקטים. לאחרונה, הודות לתרומה נדיבה, החלו בארכיון בתהליך דיגיטציה, שבמהלכו יעלו גם חלקים מאוצרותיו לאינטרנט. בינתיים, היות ולא יכולנו להסתער על ערימות התקליטים המפתות, במקום להציץ בחומרים הצצנו בחומרה – שיטוט בספרייה הוא כמו הליכה לאורך שרטוט האבולוציה של אמצעי ההאזנה למוזיקה. הארד דיסק עמוס קבצי mp3 מונח על גג מכסה של פטיפון ישן, בשולחן ממול טייפ סלילים, וגרמופון משקיף מהמדף על טרנזיסטור זול, מהסוג שעם ישראל היה לוקח לים בימי שבת בסבנטיז כדי לשמוע את המערכונים של הגשש בצהריים.

b-album_3462.jpg
b-album_3463.jpg
זהו "צורב" מעידן הוויניל, מכשיר לחריטת אינפורמציה על תקליטים.
המשך…

שמור בנושאים: כללי,מוזיקה | 16 תגובות