אפילו ×¢×–


לינקס 10 משובץ תמונות
יום יום שלישי, 26 אוגוסט 2008, 2:19
אין תגובות

רשימת לינקי מוזיקה ישראלית מהשבוע החולף, הסובלת ממחסור בשעות שינה ומגובה בעוד תמונות מפסטיבל חוצמזה. וגם: בבליקי על ילדות באייטיז, בלחסן יורק, ראיון עם מונוטוניקס, כמה ספרות יש במחיר הכרטיס לפול מקרתני בתל אביב, רע מוכיח ויהלי סובול, אבי לייבוביץ', רגעים מפורסמים מהטלוויזיה האמריקאית מ'דאלאס' ו'בית קטן בערבה' ועד ג'וני קארסון ומ.א.ש, ושיר נוסטלגי קייצי לסיום.

b-a-avidan-c_1420.jpg
אסף אבידן בפסטיבל חוצמזה. סלב בקהל: סופרמן המזוקן

אז איך היה בפסטיבל חוצמזה? אם אתם לא מסתפקים ברשמים והתמונות שלי בפוסט הקודם, הנה כמה מבקרים אחרים בקיבוץ פרוד:
בן שלו התלהב (ובצדק) מ'אני מאבד את הקצה': "קשה לחשוב על שיר שמתאים יותר לנגן בפסטיבל מוסיקה עצמאית כמו חוצמזה. הביצוע של קוואמי והפיקוקס היה מוחץ, והמלים המבריקות של השיר הדגישו, על דרך השלילה, את הבינוניות הטקסטואלית של רוב מוסיקאי האינדי הישראלים ואותתו שאפשר גם אחרת: גם לתת בראש עם המוסיקה וגם לגרות למחשבה עם המלים".
ניימן מספק סקירה מוצלחת וגם אומר: " קצת לא פייר להציב את פורטיס אחרי, אהמ, כל אחד אחר. קצת כמו להציב את קובי בראיינט ליד הלבנבנים החמודים האלה מספרד ולטעון ששניהם משחקים כדורסל".
שמוליק כץ: "נראה כאילו כל אוהבי האינדי התל אביבים פשוט היגרו לצפון הארץ ל-24 שעות. נוכחות של אזורי זמן ישראלים אחרים הייתה דלילה עד לא קיימת".
עד הלינקס הבא יהיו בוודאי עוד סקירות בבלוגי הרשת של כל מי שעדיין משלימים שעות שינה.

המונוטוניקס – להקת ההופעות המופרעת שהייתי שמחה לפגוש בשנית בחוצמזה – עושים חיל בחו"ל ומתראיינים ל-ynet על הופעות בראש פתוח (מילולית), מצילות בוערות ותופים באוויר. מסר לסצנת האלטרנטיב המקומית: "להפסיק לשבת על התחת ולהתחיל לעבוד, ובאיזשהו שלב ×™×”×™×” לך מזל… אף אחד לא יגלה אותך אם תשב פה ולא תעשה כלום".
אגב, ההופעה היחידה שלהם שיצא לי לראות נמשכה רבע שעה בלבד, במהלכה עמי שלו הצית את התופים, ניסה להצית את עצמו, רקד על פח זבל, בתוך פח זבל, זרק את פח הזבל על הצופים, זרק את עצמו ואת התופים על הצופים, ואז האבטחה הורידה את השאלטר. מכאן החלה סאגה קורעת מצחוק של נאומי מחאה נלהבים של עמי שלו, זריקת כלי הנגינה החוצה כמחאה ואז פנימה (משנוכחו לדעת כי בחוץ אין מזגן או הגברה) ושיח הזוי של קומץ הקהל עם המאבטח, כולל הנימוק המוחץ: "באתי מצפת לראות את ההופעה הזו! מצפת! זה מקום גבוה!".

b-lev-c_1532.jpg
עמיר לב ושות'

אה..צ..×’..ד… רגע, רגע. אוויר. אם הידיעה הזו נכונה, הרי שנשברו כל שיאי מחירי הכרטיסים בישראל. על פי גלובס, מחיר כרטיס VIP לפול מקרתני עומד על… עשרת אלפים שקל. מה ששמעתם. לשפוך עליכם מים קרים?
כן, אחרי שהיו שמועות ואז ביטול ושוב שמועות, הפעם זה סופי: פול מקרתני מגיע להופעה בפארק הירקון, ממש ליד הבית שלכם, בהנחה שמשכנתם אותו בשנית כדי לרכוש כרטיס (1,500 ש"ח בישיבה, 500 לעומדים). יוסי שריד מנצל את ההזדמנות ויוצא לטהר את שם אביו: הסיפור לפיו הוא האחראי הבלעדי לביטול ההיסטורי של הופעת הביטלס המיועדת בארץ הקודש בשנות השישים, הוא רק אגדה אורבנית.
המשך…



פסטיבל חוצמזה בשחור לבן (פוסט מצולם)
יום יום שני, 25 אוגוסט 2008, 1:47
18 תגובות

b-carusela_1213.jpg
תמר אפק (קרוסלה), מארגנת הפסטיבל

b-isser_1529.jpg
איסר טננבאום

b-a-avidan_1417.jpg
הגיטרה של אסף אבידן. נטול מוג'וז, אבל עם הרבה קסם

בסוף השבוע האחרון נערך פסטיבל המוזיקה האלטרנטיבית חוצמזה 2 בפאתי קיבוץ פרוד. מקום מקסים, עם עצי זית ותאנה, שיחי פטל וצבר, הרים מסביב, ואביב מארק אחד על עמדת הסאונד באמצע. על אף המיקום הצפוני, שוב התגלה שאפשר (במאמץ מה) להוציא את הסצנה האלטרנטיבית מתל אביב, אך מסובך יותר להוציא את התל אביביות ממנה. רוב הקהל ×”×™×” מורכב מאותם אנשים שממילא פוקדים הופעות באופן תדיר במרכז, ואם כבר צץ פרצוף לא מוכר, סביר להניח שזה רק ×›×™ לא חייבו בכניסה לענוד תג עם שם בלוג המוזיקה שלך או כינוייך בפורום המוזיקה הרלוונטי. כצפוי, וחבל שכך. נו, מילא. אני נהניתי. אומנם יותר מהנוף, האווירה והצד החברתי מאשר המוזיקלי (הראש קצת טרוד לאחרונה מכדי להתרכז בצלילים), אך כל עוד ישנן כמה הופעות טובות ופגשת לפחות הרכב אחד שגורם לך לרצות לרוץ להופעה הבאה שלו, המשימה הושלמה. סקירות של האירוע יופיעו בשפע ברשת ברגע שהבאים יסיימו להשלים שעות שינה ולהוציא את הקוצים מהציוד, אני אשאיר להם להרחיב במילים ואסתפק ברשימת מכולת ובצילומים שצילמתי בקומץ מההופעות (העצלנות…).
המשך…



לינקס 09 בריבוע
יום יום שני, 18 אוגוסט 2008, 19:24
תגובה אחת

לינקים. על הפרק: שני קילו תפוחים, אינדי איי אל חוזר, הצצה לחזרות לפסטיבל חוצמזה, שלום חנוך חוזר לעבר, 'עוף גוזל' באנגלית, 'אחד מי יודע' ברוסית, רע מוכיח ויהלי סובול, שחזור של מבצע סבתא ועוד

b-kwami_8764.jpg
קוואמי, ביום הסטודנט האחרון בתל אביב. יתארח אצל מידנייט פיקוקס בחוצמזה

נתחיל מפסטיבל חוצמזה 2 שמתקיים בסופ"ש הקרוב. לא אחזור על הפרטים כי הכל נמצא בלינק, חוץ מהמידע הקונקרטי ביותר – הליין-אפ. עוד פחות מארבעה ימים לפתיחה, והמארגנים מסרבים להסגיר את הליין-אפ כאילו מדובר בסודות הגרעין. תמוה. חברים, בשנה שעברה חלק מהותי מהקהל בפסטיבל היה מורכב מאותם פרצופים מוכרים שמגיעים באופן קבוע לאותן הופעות בתל אביב. אם ברצונכם להרחיב את המעגל מעבר לקהל המכור (שהרי זו כל הפואנטה בקיום הפסטיבל בצפון), חלק מהעניין הוא לתת לחובבי מוזיקה שלא פוקדים הופעות כבדרך שגרה, או כפופים לאילוצים שונים (משמרות, ילדים, לימודים, חוסר קרבה למרכז), את המידע הבסיסי שיאפשר להם לתכנן מראש איך לשים את כל ענייניהם בצד לסוף השבוע ולהגיע לפסטיבל. למשל, קהל מבוגר יותר שיעדיף לישון בצימר סמוך ירצה לדעת באיזו שעה מסתיימות ההופעות בשבת כדי לדעת אם לקחת לילה נוסף. המידע באלו שעות ביום מתקיימות ההופעות, מתי הן מתחילות ומתי מסתיימות, הוא האלף-בית של תכנון הנסיעה שצריך לפרסם כשמצפים מאנשים לנתק את עצמם מהמזגן ליומיים ולהיכנס לרכב.
עד שמישהו יתעשת על עצמו ויפרסם את המידע הנחוץ (או עד שאקמבן את הליין-אפ בדרך חלופית ואפרסם אותו בפוסט זה), בוואלה מציצים לחזרות של קרוסלה, מאמאלושיין, קין והבל 90210 ומידנייט פיקוקס. האחרונים ייארחו את קוואמי, שמספר על זה למומה.

אם נותרתם מאחור באזור המרכז בסופ"ש, ובמקרה יש לכם סבתא מיותרת או ארון קבורה, קבוצת שק.לי מזמינה אתכם להצטרף בשישי בבוקר לצילום מחודש ל'מבצע סבתא', בהשראת סרטו של גונדרי, Be Kind Rewind. נשמע כיף. קומו מוקדם בשישי ובואו ליצור את הנציג הישראלי הראשון לתופעת הסווידינג.

אחרי פגרה לצרכי שפצורים, עיצובים וטיח, אתר המוזיקה האלטרנטיבית הישראלית אינדי איי אל חוזר! ומה שיותר כיף, עלייתו המחודשת תתן לריימונד תירוץ לשוב ולרקום כתבות ארוכות ומקסימות. בין הכתבות החדשות: ראיון עם איתן רדושינסקי וביקורת על דני אמיר.

העונג סשנס היא פינה חדשה ומשובחת אצל גיאחה השכן, שמזמין מדי חודש אמן או להקה לאולפני המערבל כדי לבצע שלושה שירים: חדש, ישן וקאבר. התפוחים עושים את הסיפתח (סטרימינג+וידאו).

בן שלו חזר נלהב מהופעת ההשקה של התפוחים: "ממתי הקהל הישראלי נוהר בהמוניו להופעות של הרכב שאין לו שירים (אלא רק קטעים אינסטרומנטליים), אין לו סולן ולא קוראים לו 'אינפקטד משרום'?". פספסתם? הנה תיעוד מצולם מהאירוח של האשם תמיד ו-Killing, הקאבר הידוע לרייג' (שתמיד מחזיר אותי לימי מנחת עין ורד בצעירותי). כמה ימים קודם לכן, הגיעה מצלמת הוידאו של וואלה לחדר החזרות לראיון ושיר. גם מדור 'השוק השחור' ביקר שם, וצילם את שיתוף הפעולה עם שלמה בר בשיר כל היום בחלל.
המשך…



לינקס 08 (זה לא באשמתי!)
יום יום שלישי, 12 אוגוסט 2008, 2:51
2 תגובות

אני יודעת, רשימת לינקי המוזיקה הישראלית השבועית התאחרה עד מאוד השבוע. זה לא באשמתי. המחשב העתיק שלי, שהוא כרגע יותר מוצג ארכיאולוגי ממכונת מיחשוב, מגלה עוד פחות סובלנות ממני לעונה החמה ומסרב לשתף פעולה. יחסיי עם טכנולוגיה ומוצרי חשמל – או יותר נכון, היחס הגרוע של הטכנולוגיה ומוצרי החשמל באופן אישי כלפיי – הוא נושא לת'רד תלונות ארוך שיום אחד אכתוב, ושנייה לפני ה'שלח' המחשב יקרוס באופן סופי ומוחלט כמתקפת נגד. למה לא נשארנו עם יוני הדואר? הן אמינות יותר, ידידותיות לסביבה והיו חוסכות מיליוני שעות עבודה למשק העולמי שמבוזבזות על משחקי סוליטר.
אז מה הפעם? עמית ארז להורדה, הילדה הכי יפה בגן ביידיש, מות הדיסק, מות הקסטה, חיים חדשים למוזיקת השאנטי, ואיך היו נשמעות ידיעות מניקרגואה בלחן של תמוז.

הלייבל Anove Music משיק אתר אינטרנט חדש כולל חנות ושירים להאזנה מכל יבול תוצרת הלייבל (למשל, הסינגל החדש של רות דולורס וייס). בונוס: האלבום הראשון של עמית ארז להורדה חינם.

נגן הקונטרבס אבישי כהן כבש קודם את העולם, ורק אחר כך את גלגלצ. ראיון לחדשות ערוץ 2 לרגל צאת האלבום הראשון שלו בעברית.

רוגל אלפר מספר על אנשי אוגנדה והסירה שמתעקשים להילחם על התרבות האלטרנטיבית בירושלים: "כל יום אנחנו בוחנים את המצב מחדש. לא נישאים פה על איזו הצלחה כלכלית או אידאולוגית. אנחנו מנסים לקיים ישות לא ברורה בתוך עיר גמורה".
המשך…



כל שירי (ותלונות) יום שני
יום יום רביעי, 6 אוגוסט 2008, 14:02
2 תגובות

מסיבות שונות נזכרתי השבוע בהודעה הזו, שפורסמה במקור בפורום מוזיקה ישראלית של ynet בקיץ 2005. עבדתי אז במשרה מלאה מתישה שלא אהבתי במשרד קלסטרופובי ומחניק בדרום תל אביב. מין פריקת מחשבות שעלו בדרך למשרד לפני שנוטשים את הדי המוזיקה שכבתה והדיכאון שעוד מנגן וצוללים לשעמום העבודה היומי.

b-train-window_0714.jpg
כל אותם ימות הקיץ. נוף שרוט בחלון הרכבת

את ההחלטה לא להגיע להופעתו של אהוד בנאי אמש עשתה בשבילי רכבת ישראל. כבכל יום בזמן האחרון, היא איחרה. בתחילה עצרה לעשר דקות בראש העין (מפגש רכבות), אח"כ מחוץ לראש העין (תקלה בסימנאור), משם הנהג נסע על עשרה קמ"ש ואז עצר לחמש דקות המתנה במרחק הליכה מהתחנה בכפ"ס מסיבה שנשארה עלומה, כי הסדרן היה עסוק בפלאפון עם זוגתו. הטרמפ הממהר שלי נסע לדרכו, והותיר אותי לכתת רגליי מהתחנה הממוקמת בקיבינימט 45 דקות בדרך אל ביתי. כשהגעתי באיחור ניכר מאוד, ממוטטת, מעוצבנת, מיוזעת וסחוטה, לא עניינה אותי "הכנאפה מתוקה" – רק "פסטה ברוטב עגבניות". "ממשיך לנסוע"? אני אבחר ב"מתעלף על הספה ומת". מזגן במלוא עוצמה, לזרוק לבלנדר רבע אבטיח עם עלי נענע וטיפת לימון+סוכר לשייק מרענן, קצת טלוויזיה לניקוי המוח, ולישון.

בבוקר זה מתחיל מהתחלה. כאב ראש נוראי. הרכבת לא מגיעה. בהתחלה מודיעים שהיא תאחר בחמש דקות, אחר כך עשר, אחר כך עשרים. אני כבר רואה את עצמי מאחרת למשרד בחצי שעה, נשארת עד מאוחר כדי להשלים, יוצאת בחשיכה רק כדי לגלות שבוטלה הרכבת בגלל המכביה ונותרו רק אוטובוסים מאספים עם מסלול ארוך במיוחד. זמן רב לא סיננתי כל כך הרבה "בני זונות" בבוקר אחד.
עוצרים לעשר דקות עמידה באמצע הדרך לראש העין. התסכול המצטבר מהרכבת מוציא ממני כל כך הרבה מחשבות אלימות בכמות שלא פקדה אותי מאז הטמבל ההוא בקהל שניחן ביכולת זיוף של דניאלה ושרונה פיק גם יחד, שהחליט ללוות את הופעתם של הטרקטורים ורביעיית כלי מיתר ב"לה לה לה" רועם. שמישהו ישים מטען חבלה מתחת למכוניות של הנהלת רכבת ישראל. לא, אני חלילה לא מייחלת להם נזק גופני – אני בעד סבל נפשי: אני רוצה להשבית את כלי הרכב שלהם כך שיאלצו כמוני לסבול כל יום את התחבורה הציבורית שהם בישלו עבורנו.

מתקרבים לפתח תקווה ומהחלון אני רואה את האסון מתקרב. רק לא לקרון שלי, רק לא ל… כן, ×–×” ×”×™×” ברור. קייטנה שלמה של בני חמש צווחניים מסתערת על יושבי הקרון האומללים. אני נזכרת ב"מתנייייי, תפסיק ללקק את החלון" מחופש פסח, וכבר הגננת צורחת: מתןןןןןןןן, בוא תשב כאן ליד הבחורה!". לא, ×–×” לא קורה לי. מתן הסרבן מתיישב בכסאות הנגדיים. למרבה מזלם של החלונות יש ילד בכיין אחר שמפריד בינו לבינם (אם ×›×™ גם הוא מנסה לבדוק את טעמה של הזכוכית. מה עובר על הילדים האלו לעזאזל?), והצעקות מתחלפות ל"מתניייייי, די לשחק עם האצבעות באף!". אני מגששת בבהלה אחר הדיסקמן בתיק להצלה מהרעש. כפי שהוכיח מקרה "שוטר, פושע והענק הלוחש", לעתים מה שהכי עוזר לזכך ולהרגיע את הכאוס בראש והשאון מבחוץ הוא רעש חזק עוד יותר. דודי לוי, שהפיק מוזיקלית את האלבום השני של מופע הארנבות של ד"ר קספר, אמר שהסאונד שלו עמוס וכבד, גודש באוזניים. אני מגבירה. צלילים ראשונים מזדחלים לאוזן.

חיילים מבדיל שיש לה על מדף כחול
מסתכלים בתוך עיניה, שם מונח הכל
גם היום וגם הלילה הכל בתוכה
לא רוצה לגדול יותר כי שילה לא שמחה
כל הזמן, כל הזמן…

והקצב מתגבר, הגיטרות מגיעות:

אם תסתכלו אל תוך עיניה אלף פנים מגלות
אם היא תרצה הכל ייראה לה קטן מול עיניים גדולות
ואם היא בוכה, תאמרו לה מה לך
ואם היא בוכה, תאמרו לה די לך
ואם היא בוכה, תראו למעלה, היא לא לבדה…
המשך…



לינקס 07 בום
יום יום שני, 4 אוגוסט 2008, 1:54
7 תגובות

רשימת הלינקים השבועית, בלה בלה, נו, אתם כבר מכירים את הנוהל. והפעם: הרוק הישראלי מתחיל להשקיע בבגדים, חנות דיסקים שעושה את זה קצת אחרת, עשירייה שצריך של חוה אלברשטיין, פסטיבל חוצמזה, תגובות נגד לביקורות גרועות, בעד ונגד אמפי קיסריה ושיר דרך צוהל לסיום.

b-gosh_6986.jpg
חובבת סטיילינג, אפרת גוש. צולם ביום האישה הבינלאומי האחרון באוניברסיטת תל אביב

בשנים האחרונות מספרים לנו שאבד הכלח על חנויות הדיסקים הלא וירטואליות, אלה שאפשר לדפדף בהן בערימות אלבומים ולחפש מציאות. גם חנויות הדיסקים העצמאיות הולכות ומתמעטות לטובת רשתות כמו 'צליל' שמציעות למשוטט הקניון הממוצע אלבומי מתנה לחג הקרוב. קצת אחרת מוכיחה שאפשר, ובכן, קצת אחרת: אחרי חמש וחצי שנות פעילות היא רק גדלה ועוברת למשכן חדש, היכן שפעם חובבי מוזיקה דפדפו בין עטיפות ויניל ב'בית התקליט'. סיפור הצלחה מפתיע בזכות הפנייה לקהל נישה, כזה שהשאלה הכי נפוצה אצלו היא: "יש משהו שדומה לקינג קרימזון?"

בחנות האוזן השלישית פתחו בשבוע שעבר את המועדון המיניאטורי בעל השם הביזארי 'אוזן בר'. נדב הציץ במקום לפני הפתיחה וסקר את השטח. עזבו את השאלה שנידונה בכמה בלוגים האם הליין אפ דומה מדי ללבונטין או לא – אם תשאלו אותי, הדבר הכי חשוב הוא שלפחות על פי דבריהם של אנשי המקום, הופעה סטנדרטית תיגמר כנראה ברבע לחצות. מה שיאפשר לבאים ללכת בסיומה בנינוחות אל תחנת 247 הסמוכה ולתפוס את קו האוטובוס האחרון לשרון. אני מקווה לבדוק בעצמי את המקום והעמידה בלו"ז בקרוב.

נניח שאתם רוצים להתחיל להתוודע ליצירתה של חוה אלברשטיין – עם יותר מארבעים אלבומים בדיסקוגרפיה, מאיפה מתחילים? Y99 היקר ממהר לסייע ובוחר את העשירייה שצריך, ועוד שישה אלבומים כבונוס.
המשך…