(צולם לפני כחודשיים בהתקבצות פתע המונית של פרגים בשדה בר, סמוך לאשקלון)

פוסטים דומים:
ההר אינו ירוק תמיד
קפיצה אל שיירי האביב האחרונים
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שהולך בתוכו

קיצו, יהוא ירון, השפן הנכון, קרולינה, חיה מילר ורם אוריון, אדיר והילדות, ירון בן עמי ועוד – תמונות וביקורת קצרה מיום אחד בפסטיבל יערות מנשה 3, שנערך לפני שלושה שבועות.

תמונה עליונה: קרולינה. תמונה אמצעית: הבמה הקטנה בהופעה של דנה עדיני

למטה: הצללית של בוריס מרצינובסקי על רקע העצים בבמה המרכזית

סוף סוף נענה צוות פסטיבל אינדי כלשהו לתחינותיי, ועל פני העונה החמה – שבינינו, כבר משתרעת פחות או יותר לאורך רוב השנה בישראל – ביכר להזיז את התרחשותו לעונת האביב המלבבת. אומנם יש בכך מן ההימור, כפי שיעיד הגשם בלילה שלפני והלחות והאפרוריות בליל הפסטיבל ולמחרת, ועדיין אקח את אלו בשתי ידיי על פני כל שרב אחד מיני רבים. לרקוד בנוף ירוק בלי להזיע! איזו המצאה! ובכלל, כל פסטיבל ותיק ומפורסם בבריטניה מתהדר בגשם לרוויה ובוץ מלוא החופן – אז למה לא אצלנו?
המשך…

על אף נבואות הזעם של החזאים, הגשם לא ירד בליל פסטיבל יערות מנשה לפני שבוע. אך הלחות האדירה שבאוויר מיהרה להתגבש טיפות-טיפות על כל מחנה האוהלים, ולהותיר אותם רטובים. מי שקם מוקדם בבוקר והצליח לפקוח עיניו ולהתבונן מבעד לדוק העייפות, גילה שהלחות הביאה עמה מבקרים – המוני שבלולים קטנטנים שיצאו לטיול עם אור שחר על בדי האוהלים הרטובים, משאירים מאחוריהם שובל מפותל של ריר מנצנץ עם פגישתו עם מעט קרני האור שהצליחו להסתנן מבעד לשמיכת העננים האפורה.
זה לא קשור בשום צורה למוזיקה, אבל מקסים להפליא (:
בוקר טוב.

תמונות נוספות (ומוזיקליות יותר, בין השאר) מהפסטיבל – בקרוב.