שני הדברים הבולטים ביותר במה שמתרחש בארץ בחודשיים האחרונים הם האחווה והיצירתיות. הפוסט הזה מוקדש לשני מביניהם, כפי שהצטייר לאורך שדרות רוטשילד.

בחודשיים האחרונים הסתובבתי לא מעט עם המצלמה בין אוהלים ואירועי מחאה. ככל שהתמונות הצטברו כך התמעט הזמן שלי לעבור עליהן ולפרסמן כאן. החדשות בארץ מתחלפות מהר מדי בשבילי. פתאום התמונות המקסימות מצעדת החלבנים או אלו מאירוע "לכלוך באוהל" נראות קצת מיושנות – לפרסם, לא לפרסם?
בחודשיים הללו, המאהל ברוטשילד התחיל מהוסס ומועט משתתפים (ראו לקראת סוף הפוסט), התרחב מדי יום עד להפיכתו לשכונה מלבבת בפני עצמו (יואב לרמן הנהדר כתב על זה כאן), התמתח עד קצה השדרה, החל לגדול מעל למידותיו, התכווץ וננטש בחלקו בבת אחת, עבר ניסיון חידוש וניסיון פינוי פתאומי, ומי יודע מה עוד יקרה בהמשך. ובכל זאת, הפוסט הזה חוזר לרגעיו היפים, ליצירתיות ולקריאטיביות הנפלאות ששוררות במחאה הזו, בעזרת קומץ מתוך מאות התמונות שצילמתי (כל כך חבל לי על אלו שנשארו בחוץ!).
המשך…