8 תגובות
Pet Shop Boys, Tel Aviv. תמונות וקוביות.
Pet Shop Boys, Tel Aviv. תמונות וקוביות.
והפעם: פסטיבל אינדי חדש באוגוסט, קטעים מהופעתה של רות דולורס וייס, דור האייפוד נפגש עם הווקמן, ספי ריבלין הצעיר מלמד על כלי נגינה, ברי סחרוף בשיעורי ספרות, מיטב הסשנים מתוכניותיו של קוטנר, קורותיהם של אהוד בנאי והפליטים באמריקה, חמש שנים ל"עונג שבת" ותשובתו של בן שלו לאמנים המבקשים לא להאזין ליצירותיהם בשבת
בתחילת החודש מלאו שלושים שנה להגעתו של הווקמן לחנויות, והבלוג הנהדר "קסטה" (איך לא) מיהר לציין את המאורע. לבושתי, במסע הקודם שלי, לפני חמש וחצי שנים, עדיין טיילתי עם הווקמן. גם אחריו, פה ושם. יש לי קסטה אחת של ז'אן קונפליקט, והסאונד המיושן עם מעט רעש סטטי וחריקת הסלילים הולם את המוזיקה שלהם. כן, אני מדור הקסטות. לעומת זאת, סקוט קמפבל בן ה-13 הוא מדור הנגנים הניידים שבפחות מעשירית הנפח מקבצים עשרות, אפילו מאות אלבומים. פני מ"קסטה" מספרת על ניסוי שבמסגרתו התבקש קמפבל הצעיר להשתמש במשך שבוע בווקמן מהדור הראשון, "האייפוד של פעם", ולתאר את חוויותיו. החלק המשעשע ביותר? רק אחרי שלושה ימים הוא גילה שיש צד שני לקסטה (מה שמזכיר לי שתמיד תהיתי מה קורה כשהילדים של היום מגיעים לשורה "עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני" ב"כבש הששה עשר" – כל הכיף בשיר אובד במדיה הדיגיטלית!).
נסים קלדרון משווה בין שני טקסטים, האחד של אסף אבידן והשני של רן דנקר ועילי בוטנר, וחושב שההבדל היחיד ביניהם הוא שבאנגלית קל יותר להסתתר. "בשביל רגשות צריך גוונים בלשון, צריך שמילה תזכיר מילה, צריך קצב וחרוז. וכל זה נעלם כשרובנו עוברים מן הלשון שמקיפה את כל תחומי החיים והזיכרון שלנו אל האנגלית הבינלאומית הכללית והשטחית". בכתבתו הוא מדבר גם על שילוב אנגלית בטקסט עברי, ועומד על ההבדל בסגנון הכתיבה של רונה קינן בעברית לעומת שיריה באנגלית.
חובבי פסטיבלי אינדי, אין לכם סבלנות לחכות לאינדינגב 3 באוקטובר? לחוצמזה 3 בתחילת ספטמבר? אם כך, צאו אל יערות מנשה! פסטיבל חדש בשם live צומח דומם יתקיים ב-6-8 לאוגוסט, ויארח לצד הופעות מחול את בום פם, האחים רמירז, פאניק אנסמבל, ג'וש קואלה, פורטיס, גבע אלון, Tree, Buffalo Boots, איטליז, לא דובים, תמר אייזנמן ועוד.
המשך…
פוסט מצולם, חלק שני: זוכרים את פוסט הפרפרים המצודדים משמורות האיגואסו שבשני צדי הגבול ברזיל-ארגנטינה? הם אומנם משכו אליהם את עיקר תשומת לבי ועדשת מצלמתי, אך לא היו חסרים להם מתחרים: ציפורים, חרקים נוספים, לטאות חמקניות והיצור המשונה ביותר שפגשנו בדרום אמריקה, שגופו זרד עץ, לסתו כשל חמור ועיניו עגולות וגדולות. וכמובן, ישנה גם אותה רצועה מהוללת בת 2.7 קילומטר הכוללת כ-275 מפלי מים, הצונחים בשאון מגובה ממוצע של שישים מטר. הפגנה מרשימה של כוחותיו של הטבע, שמולה אינך יכול שלא לחשוב בקנאה שלו רק יכולנו לחבר צינור לזרימה האדירה הזו לעשר דקות ולהזרים לכנרת, מצב משק המים הישראלי היה משתנה פלאים.
למעלה: לטאה בפארק; למטה: "גרון השטן", מהקטעים היפים ביותר של המפלים
המשך…
קאמבק משמח, פרידה מג'ו עמר ז"ל, שיחות עם גיא בן שטרית ורות דולורס וייס, חוויות מסיבוב הופעות בקיבוצי הצפון, בלוג חדש באנובה, המהפכה המוזיקלית של כפר סבא(!) ועוד עניינים. כנסו, כנסו
נתחיל בחדשות המשמחות של היום: רונן בן טל חוזר. בחמישי באוגוסט תתקיים במועדון הבארבי הופעת איחוד של להקתו הוותיקה אור כשדים. אבל זו רק ההתחלה: מחוץ למועדון יעמוד דוכן דיסקים ובו הוצאות מחודשות לשני אלבומים שנעלמו מזמן מפס הייצור – אלבומה היחיד של אור כשדים ו'תיקיות', אלבום הסולו של בן טל. השוס הגדול? שני אלו ייצאו במארז בשם 'שקיות', שיכלול אלבום חדש לגמרי של בן טל. 'תקלה במנגנון ההדחקה' הוא שמו, ומשתתפים בו חברים כמו רמי פורטיס, שי להב מהקספרים, דודי לוי ויובל שפריר. יצא לי להציץ לכמה דקות מההקלטות באולפן אי שם ב-2003, והאלבום וההוצאות המחודשות כל הזמן נדחו ונדחו. איזה כיף שיש עכשיו תאריך. עד לבואו אתם יכולים לגלגל לתחתית הדף הזה, ולהאזין להופעתה של אור כשדים ברוקסן ב-1991.
עוד הקלות בעומס החום של אוגוסט: על פי יהוא ירון בהופעתו אתמול (עם הדרן נהדר בדמות חלק 2 של "זה לא זמן טוב לכתוב שירים" בבס בלבד), במהלך החודש צפוי לצאת אלבום הסולו הראשון של אביב גדג'. הוא גם יתארח בהופעתו של יהוא ב-17 באוגוסט.
"קולו בקע מהמקום המסתורי שמעבר ליקום הידוע, מעבר לכביש, רחוק מאוד מהבלוק והחצר הגדולה רוויית הילדים. שם, מעבר לתחום הבטוח ובתוך ליפט שמוסמר לעמודי-תמך של בלוק אחר, היה פטיפון… בליפט היה לו קיום של כבוד, ברדיו – בכלל לא. אפילו לא ב"פרקי חזנות כבקשתך", כיוון שעצם המונח "חזנות" פרושו היה כל מה ששרו במזרח אירופה, רצוי לפני החורבן, ושם דבר אחר. גם לא ב"שירי ארץ ישראל", מפני שלא כל מה שנכתב בארץ ישראל נמצא ראוי לדיקטטורה של הטעם המפא"יניקי. מי שאהב את ג'ו עמר צריך היה פטיפון".
אריאנה מלמד, מר לווייתן ובן שלו על ג'ו עמר ז"ל, שנפטר השבוע.
המשך…