אפילו עז


לינקס 22
יום יום שבת, 27 דצמבר 2008, 19:43
3 תגובות

יום הולדת שמח לאריק איינשטיין, אמני פולקלה מעניקים שירים להורדה, סשן עם יהוא ירון, שירים חדשים של ברי סחרוף ועמיר לב, ולינקים מוזיקליים נוספים

b-hanuka_3969.jpg
חג שמח! שירו בקול גדול!

"הקול שלו היה צליל טבעי ושגור בפסקול הביתי. ממש כמו רחש של ביצה מיטגנת במחבת או הנקישות של מכונת הכתיבה. בקיצור, היו זמרים, והיה אריק איינשטיין"
איזה תיאור יפה לקול שהוא חלק בלתי נפרד מה-DNA הישראלי. כולם מדברים על אריק בגיליון מיוחד של "הארץ" לכבוד יום הולדתו השבעים.
הוא נפתח בכתבתו של אריאל הירשפלד שאומר: "אריק איינשטיין, גם כזמר וגם כמשורר הכותב את שיריו, חיפש אחר המקום החצוי; המקום המכיל שני מקומות בו-בזמן. "יושב על הגדר, רגל פה רגל שם" (איינשטיין, קלפטר), הוא מצב היסוד של עמדתו". אורי קליין מספר על הקריירה הקולנועית של איינשטיין. הידעתם שסרטו הקולנועי הראשון סבל מהתנכלות של הממסד בגין סיפור אהבה בין יהודי לנוצריה בעלילה והצגתו של בגד ים בשני חלקים? יהלי סובול, שאותו ציטטתי לעיל, מספר איך למד לנגן בזכות איינשטיין. מיכל הנדלזלץ נזכר בקריירת התיאטרון קצרת הימים של איינשטיין. בן שלו חוזר לאלבומים שהקליט מאז 1999, ומנסה לגלות בהאזנה חוזרת האם אנו שופטים אותם לרעה בגלל יצירותיו המוקדמות. איתן בקרמן כותב על הקשר בין איינשטיין לספורט, והגרפיקאים מנסים לעצב את מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט אריק. לסיום, חזרה אל ה-29 באוגוסט 1981. מי שהיו שם על הבמה ומאחורי הקלעים מספרים שזו היתה עוד הופעה מן המניין, אבל בדיעבד היתה זו הפעם האחרונה שבה הופיע מול קהל. לו רק יכולנו להיות שם.

"אין הרבה אנשים שמבינים שמוסיקה איכותית היא שוות ערך לקולנוע משובח או לתערוכה או לציור. אנשים מתייחסים לזה כמו בידור… היום חבר'ה נפגשים וההופעה הראשונה שלהם היא הופעת השקה לדיסק והם כבר חושבים על הקליפ. הביטלס, לדוגמה, התחילו לנגן יחד בשנת 1957 ורק שש שנים אחרי זה הם הוציאו אלבום ראשון, שגם הוא לא היה להיט גדול. אנשים היום מצפים למיידיות. הם לא מבינים את ההתחייבות לאיכות. הם לא מבינים שצריך לעבוד"
מה הקשר בין פסטיבל פולקלה לפולק? ואני שואלת, מה הקשר בין פסטיבל לחלל המיניאטורי של הלבונטין? הבעיה בפסטיבל פולקלה לטעמי היא שהוא תמיד פונה לאותם 200 משוכנעים ממילא. יאללה, צאו כבר מהגטאות של שור 3 ולבונטין (שבשעותיו הצפופות לא עושה חסד להופעות אינטימיות) וצאו למקום חדש וגדול יותר בניסיון להגיע לקהל רחב יותר. במקום לנצל את המומנטום של הצלחת אינדינגב, דווקא במרכז ממשיכים לקבע את אמני האינדי כמי שראויים לקהל תל אביבי מצומצם ותו לא.
ובינתיים, בוואלה מעניקים עשרה שירים של עשרה אמנים מהפסטיבל שמתקיים בדקות אלו ממש להורדה ליומיים בלבד בשני חלקים: נדב אזולאי (מההופעות המוצלחות באינדינגב), עידן רבינוביץ', The Aprons, נגה שלו, מצויירים בסלון, רועי ריק והמדלי בנד, יוחנן קרסל, זהר ואגנר והמסריחים, עינב ג'קסון כהן ויהוא ירון.
שלושה מהמשתתפים הוותיקים יותר – רם אוריון, ירונה כספי ואביב מארק (שאי אפשר לדמיין פסטיבל אלטרנטיבי בלעדיו על הקונסולה) – נפגשו לשיחה, שממנה לקוח הציטוט שלעיל. איך אומר הסטיקר, אביב מארק צדק.

ביום חם אחד בסוכות הזמין אותי ידידי גיא חג'ג' לסשן עם יהוא ירון באולפני המערבל במסגרת אתרו המצוין עונג שבת. לא הכרתי את יהוא ירון לפני כן. האסוציאציה המיידית שלי לשם היתה סינגר-סונגרייטר תל אביבי צנום עם אקוסטית, השר שירים עגמומיים באנגלית – טובים אולי, אבל נשמעים כמו אלו של מיליון סינגר-סונגרייטרים נוגים אחרים בעיר הזו.
הו, כמה התבדיתי. את פנינו קיבל בחור חייכן, מקסים ונלהב (טוב, נו, גם צנום), עם קונטרבס (yey!) והרכב שלם שכלל גם את המתופף הכה אהוב עלינו, אביב ברק (נקמת הטרקטור, אלג'יר). עד סוף השיר הראשון כל הנוכחים במקום נכבשו בשמחת החיים של הבחור. הוא עומד לו לבד בפינת האולפן להקליט טייק שלישי ל"לא זמן טוב", אבל כשמסתכלים עליו נדמה שזהו ביצוע בכורה בפני קהל באולם מלא או כשאתה שר לעצמך בחדר כשאתה חושב שאיש לא רואה. ההתלהבות שלו לא נשחקת מפעם לפעם, הוא מנופף בידיים, מתעוות, חי את המילים שהוא יורה בקצב מסחרר שמזכיר מאוד את "שגר פגר" של הבילויים. אכן מימוש הולם לכותרת "עונג סשן".
עכשיו תוצאות היום המלבב הזה רואות אור: שלושה שירים להורדה, קליפ, וידאו וצילומי סטילס. הקליקו מיד.

היום בערב, במסגרת פסטיבל צלילים במדבר, תתקיים הופעה מיוחדת משיריו של ברי סחרוף בעיבוד לתזמורת סימפונית. המנהל האמנותי מיכאל וולפה מספר על הצפוי, שנשמע מרתק. חבל שההופעה כל כך רחוקה וכל כך סולד אאוט מזמן… (קצת אירוני לומר שהופעה בשדה בוקר היא "בדרום הרחוק" עבורי, כשבידי כרטיס טיסה לקצה העולם דרומה, לא כן?).

ביום חמישי להקת טיפקס תתפרק באופן רשמי. דודו כהן מנסה להבין למה.

עינב שיף מסכם את הדברים הטובים ביותר שקרו השנה בסצנת המוזיקה בישראל.

ynet סבורים שהטרנד הכי חזק במוזיקה ב-2008 היה דווקא המשחק "גיטאר הירו", ומקבצים את יזהר אשדות, דודי לוי, קורין אלאל, ג'וני הקטן וחברי Useless ID מול המסך.

השבוע אירח אסף שריג בהופעתו מיני איחוד של להקתו הוותיקה איפה הילד. בראיון הוא נדרש לשאלה: יש רוק בעברית? "זה מגניב שיש רוק בעברית, אני חלק מזה כידוע, אבל לא על השפה הזו נבנתה המוזיקה. המוטציות האלו יכולות לעבוד מדי פעם, אבל זו עדיין מוטציה".

שאפו לאסף אבידן – המגזין רולינג סטונס בחר לצרף את הסינגל לשיר "The Reckoning" למהדורתו הבאה בגרמניה, שוייץ, הולנד ובלגיה (כ-60 אלף עותקים).

בדיוק כשחשבתם שאין אף להקה ישראלית שלא התאחדה לפחות פעמיים חוץ מנושאי המגבעת ואיזולירבנד, קילר הלוהטת מתקאמבקת עם הקלטה מחודשת ל"אני רוצה להיות ראש ממשלה".

אבל כבר יש לנו מועמד מנצח לראשות הממשלה!

בעצם, זה "דוקטור פורטיס" בשבילכם. הבחור יקבל תואר עמית של כבוד בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

ההיסטוריה ממשיכה לחזור, וגם כספי וגרוניך מקאמבקים את "מאחורי הצלילים" לסיבוב נוסף, הפעם עם שיר חדש (אפשר לומר שהטקסט הוא גרסת האלפיים ל"שירים פשוטים" באיזשהו אופן?).

כנראה שאין שום סיבה לרכוש אלבומי מיינסטרים חדשים בארץ. איכשהו, רוב האלבומים המדוברים בשנה האחרונה הם הוצאות מחודשות. חכו כמה שנים ותקבלו את אותו אלבום במחיר מוזל עם בונוסים.
חברות תקליטים יקרות, תנו קצת כבוד ללקוחותיכם שזיכו את אותם אלבומים בתקליט זהב או פלטינה כשיצאו לאור לראשונה: תנו לנו אפשרות לקנות אך ורק את דיסק הבונוסים או לקבל הנחה תמורת החזרת האלבום המקורי. אל תכריחו אותם לרכוש פעם שנייה את אותם אלבומים.
(וכל הפתיח הזה נועד כדי לומר: גם השניים הראשונים של אסף אמדורסקי מצטרפים לחינגת ההוצאות המחודשות)

b-githd_0725.jpg
גיטהד, בהופעתם בברזילי לפני כשבוע

להאזנה/צפייה:
* ברי סחרוף מפתיע בשיר חדש (שנכתב עם עמיר לב) במהלך הופעתו האחרונה בזאפה.
* וגם לעמיר לב יש שיר חדש, נוסע וחוזר.
* דיגיטל_מי ממקסס את "ואיך שלא" של אריאל זילבר.
* השיר גינות ציבוריות של אנטיביוטיקה.
* גיטהד (מלכה שפיגל, קולין ניומן ושות') מבצעים את Life Loops בתוכנית של קוטנר.
* את מי מלווים שלומי שבן, איסר טננבאום, עידו אגמון ותם מוכיח בהפקה של אסף תלמודי? התאמינו שאת יגאל בשן?
* מהפכה איטית, שיר חדש של גיא מר (הדג נחש).

לא מוזיקה ישראלית, אבל זה הצחיק אותי: אנשי חברות התקליטים מוצצים את דמם של איגי פופ, מובי ואליס קופר בסרט ערפדים חדש.

שיר נוסטלגי לסיום: פתחנו עם אריק איינשטיין ומתבקש גם לסיים את הרשימה איתו. הבחירה הברורה מאליה היא תמיד היפה בשירים, עטור מצחך. אבל השילוב של הקור בחוץ ושטף החדשות מאירועי היום בטלוויזיה הביא אותי אל השיר הזה. שמו הוא 'שיר של אחרי מלחמה', ואריק מוסיף: "שיר שמביא לי תקווה" – אבל איכשהו הוא תמיד מושר בימי זיכרון ובזמני מלחמה. כשהיא נגמרת, עוברים לשירים שמחים יותר. התקווה היא בעירבון מוגבל כשאתה נזכר ש"מישהו שר את זה קודם", וכנראה ישיר גם אחרי המלחמה הבאה שעוד תבוא. נזכרתי שבסדרה התיעודית המצוינת "במדינת היהודים" מספר מודי בר און שדווקא השיר העצוב הזה סיים את תוכניות חבורת לול בטלוויזיה הישראלית, והמלחמה – היא מלחמת יום כיפור – באה אחריו.
(ואם קשה לכם עם העגמומיות הזו שהפלתי עליכם, נסו את שיר החולין הזה, גם הוא של חבורת לול, לאיזון. או מנה קטנה של ילדות תמימה, או קלאסיקה אופטימית. כן, זה בלתי אפשרי לבחור שיר אחד בלבד של איינשטיין)

לילה שקט וחמים לכולכם.

שמור בנושאים: כללי,לינקס,מוזיקה | 3 תגובות

 3 תגובות עד כה
כתיבת תגובה

יעל האם קיבלת את המייל ו/או ההודעה בתא קולי ממני לגבי גיטהד בשבוע שעבר?

תגובה מאת ‏קסטה ‏12.28.08 @ 20:24

ואת 11 הפרקים של "במדינת היהודים" המומלצת בחום שהזכרת התחלתי להעלות לבלוג שלי. בקרוב יועלה הפרק שעוסק בשנות השבעים וב"לול" ו"שבלול".

תגובה מאת ‏פרנק ‏12.30.08 @ 16:01

מעולה, אין כמוך. שמחתי לגלות את הבאנר לפרויקט במדינת היהודים בבלוג שלך לפני שבועיים, ובהחלט אעשה בו שימוש.

תגובה מאת ‏yael ‏12.30.08 @ 16:26



כתיבת תגובה

(חובה)

(חובה)