בחולצה אדומה וצמה אחת

אני מתה על התמונה הזו (:

עוד שתי הופעות חלפו עברו להן ואיתן נגמר הסיבוב. אין לי מה לכתובעל מינימל שלא כתבתי כבר בפוסט הקודם, בתחילת הסיבוב. רק אומר קצרות – ולמראה כמות החיוכים בפוסט המצולם הזה כנראה שתסכימו איתי – שזה בלתי יאומן עד כמה המפגש המחודש הזה בלייב עם המוזיקה של מינימל קומפקט, זו שאפשר לתאר במילים כמו קרה, מנוכרת, עגמומית ואפלה, היה במפתיע אושר צרוף ממש.
היי, אפילו ברי לא יוכל להכחיש שהוא ממש נהנה במוצ"ש לנגן בחיוך רחב את הקטע האינסטרומנטלי בסוף Disguise (בביצוע שסוף סוף תפס את היופי שלו), שאותו קטלג בעבר כ"כבד ומדכא". מה אומר, הלוואי שהכבדות והדיכאון של הסיבוב הזה יחזרו במהרה לאיחוד נוסף (:

זהו, מכאן והלאה רק תמונות!


מקס את מלכה

ותודה לפורטיס ולקולין שעצרו לרגע כדי לדגמן למצלמה

"מלכה! מטורף קירח עם מקל גדול רודף אחריי!"

ליתר ביטחון, סמי משחזר פוזות מהסרט האלמותי "קראטה קיד"

מלכה שפיגל. אתם יודעים שעל הבמה היה דף מילים של Is it so שלא נוצל?

הנה באה הרכבת!

מסתכל הצידה, בתקווה שבינתיים אף אחד לא יחרב לו את השיר מאחורי הגב.

וו-הו! זה עבד!

יאללה בלאגן! מקס בפוזת הסתערות (ופרצוף איאן בראון)

נון סטאטיק דאנסינג

The Howling Hole. סמי, מקס ופורטיס פורצים בריקוד, וברכבת מקפצת יורדים מהבמה, משאירים את ברי לאלתר על הסינתיסייזר עוד כמה דקות של מוזיקת ריקודים

כל כך מתחשק לי הופעה של פורטיס עכשיו

אני מוקפת מטורפים.

Power to the Minimal!

לסיום, מקס פרנקן, שיום הולדתו ה-60 (מזל טוב!) היווה את העילה לאיחוד.
נו, כמה נשאר לחגיגות ה-60 של הבא בלהקה? יש מצב להקדים?

פוסטים קודמים בנושאים דומים:
מקסימל קומפקט – כמה מילים אחרי ההופעה ברדינג, 26/1.
האלכימאי עומד דומם – השיר שהביא את השלג.
אחווה בבר אילן – פורטיסחרוף בהופעה, פוסט מצולם.