ימי ויסלר: אנחנו מתקרבים לסוף ההופעה ואנחנו רוצים להודות לכם שבחרתם לגור בכפר סבא.
~מחיאות כפיים~
ימי ויסלר: מישהו היה צריך לעשות את זה.
~צעקת "ווואווו!" עולה מהקהל~
ימי ויסלר: אתם לא מכפר סבא?
קהל: לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!
כפר סבאי אחד בסדום: כן!
ימי ויסלר: כן, מי גר בכפר סבא, אה? רק מפסידנים גרים בכפר סבא!
~חצי דקה של תשואות ומחיאות כפיים סוערות~
(מתוך הבוטלג 'רק מפסידנים גרים בכפר סבא', שהוקלט בבארבי המקומי בספטמבר 2004)

כשכתבתי כאן לראשונה על סגירתו הצפויה של סניף הבארבי בעיר בה גדלתי, הרהרתי באפשרות לכתוב אחרי ההופעה הסוגרת פוסט פרידה ממועדון הרוק היחידי ביותר ממאה שנותיה של העיר שייאגד כל מיני אמירות והתייחסויות משעשעות לכפר סבא שנאמרו במהלך הופעות במקום, כמו זו שלעיל. אין יותר מדי כאלו. רוב האמנים כנראה העדיפו להדחיק את המיקום. זה בסדר, גם אנחנו. אלא שבינתיים סגירת הבארבי נדחתה בחודש, ועוד שבועיים, ואז עוד כמה שבועות, והיתה הופעת סיום, והופעה אחרת אחריה, ועוד אחת, ופרידה סופית בהחלט (אגב, כל ההופעות החגיגיות היו של להקות קאברים להרכבי חו"ל באופן מבאס בהחלט – ככה נפרדים ממקום שמתפאר בסלוגן 'בית ליוצרים ישראליים'?), ולסיום הופעה אלמונית לגמרי. והשער נסגר. אך לא באופן סופי, מסתבר.

אלו החדשות הטובות: את מה שלא הצליחו לשנות פניות רבות מתושבים, אמנים וראש העיר, שינתה הצעה מפתיעה. יעל שחם זנדר ודוראל זנדר, שניים מבעלי מועדון הקמלוט בהרצליה שמכרו לאחרונה את חלקם בו, הציעו לבעליו של הבארבי, שאול מזרחי, להיכנס לסניף הכפר סבאי כשותפים ולהמשיך להפעילו החל מחודש יולי הקרוב.

על פניו השידוך הזה בין הבארבי לקמלוט השונים כל כך בהווייתם אולי נשמע קצת מוזר: המועדון האפלולי, המעושן והמחוספס באזור התעשייה, עם החומוס והקהל הצעיר, מול המקום המעוצב והמואר, העמוס בשולחנות וכסאות מהוגנים המסמנים שאסור לרקוד, שתמיד החזיק במדיניות משמחת נגד עישון בחלל המרכזי, הפונה לקהל בורגני ומבוגר ומציע לו תפריט ארוך עם קנלוני חצילים ותרד וסופלה שוקולד. השוני הזה התבטא בזמנו כשאלג'יר, להקת הבית של הבארבי, הגיחה להופעה אחת בקמלוט והרגישה כה זרה, עד שמיהרה להציע לקהל את מה שבקמלוט נשמע כלא ייאמן – לדחוף את השולחנות והכסאות הצידה כדי לעמוד ולרקוד (וליתר ביטחון, ירדה מהבמה כדי לעזור בהזזת הרהיטים).
לטעמי, אם שני השותפים החדשים ישכילו לשלב את היתרונות של כל מקום, מדובר בשידוך משמח עם פוטנציאל אדיר. תארו לעצמכם את הבארבי, עם אותו תמהיל של הופעות, אווירה וקהל, אבל בסטנדרטים של הקמלוט. נדמה שזה כבר מתרחש: החל מתחילת החודש עובר המקום שיפוצים נרחבים, מהרצפה ועד תקרה אקוסטית, תאורה, הגברה ושירותים. יש לקוות שבתוכנית כלולים גם מפלסי גובה שונים לטובת בחורות בגובה מטר שישים כמוני בהופעות עמידה (בנקודה הזו תמיד העדפתי את הסניף התל אביבי). נשמע מבטיח, וביולי – הי, בדיוק בזמן לסיבוב החדש של סחרוף – תסתיים ההמתנה ונוכל לבדוק את הבארבי המחודש והמסקרן. אפשר להתחיל לנחש מה תהיה ההופעה הפותחת: שוב אהוד בנאי? פורטיס, בהופעה ראשונה של ממש בעיר? קספר? עוד להקת קאברים (בררר)? אני אהיה שם, עם או בלי חפצים קהים.

המלצה קטנה ולא קשורה בעליל: מחר, יום ראשון, בשעה 16:00, תהיה סוף סוף סיבה טובה להאזין לגלגלצ – שידור חוזר לספיישל במלאת 30 שנה לאלבום המקסים 'הכבש השישה עשר', כולל שיחה עם החבורה המוכשרת הזו. איזו דרך מקסימה לפתוח את חג הגבינות המלבב.