רשימת לינקי מוזיקה ישראלית מהשבוע החולף, הסובלת ממחסור בשעות שינה ומגובה בעוד תמונות מפסטיבל חוצמזה. וגם: בבליקי על ילדות באייטיז, בלחסן יורק, ראיון עם מונוטוניקס, כמה ספרות יש במחיר הכרטיס לפול מקרתני בתל אביב, רע מוכיח ויהלי סובול, אבי לייבוביץ', רגעים מפורסמים מהטלוויזיה האמריקאית מ'דאלאס' ו'בית קטן בערבה' ועד ג'וני קארסון ומ.א.ש, ושיר נוסטלגי קייצי לסיום.

אסף אבידן בפסטיבל חוצמזה. סלב בקהל: סופרמן המזוקן

אז איך היה בפסטיבל חוצמזה? אם אתם לא מסתפקים ברשמים והתמונות שלי בפוסט הקודם, הנה כמה מבקרים אחרים בקיבוץ פרוד:
בן שלו התלהב (ובצדק) מ'אני מאבד את הקצה': "קשה לחשוב על שיר שמתאים יותר לנגן בפסטיבל מוסיקה עצמאית כמו חוצמזה. הביצוע של קוואמי והפיקוקס היה מוחץ, והמלים המבריקות של השיר הדגישו, על דרך השלילה, את הבינוניות הטקסטואלית של רוב מוסיקאי האינדי הישראלים ואותתו שאפשר גם אחרת: גם לתת בראש עם המוסיקה וגם לגרות למחשבה עם המלים".
ניימן מספק סקירה מוצלחת וגם אומר: " קצת לא פייר להציב את פורטיס אחרי, אהמ, כל אחד אחר. קצת כמו להציב את קובי בראיינט ליד הלבנבנים החמודים האלה מספרד ולטעון ששניהם משחקים כדורסל".
שמוליק כץ: "נראה כאילו כל אוהבי האינדי התל אביבים פשוט היגרו לצפון הארץ ל-24 שעות. נוכחות של אזורי זמן ישראלים אחרים הייתה דלילה עד לא קיימת".
עד הלינקס הבא יהיו בוודאי עוד סקירות בבלוגי הרשת של כל מי שעדיין משלימים שעות שינה.

המונוטוניקס – להקת ההופעות המופרעת שהייתי שמחה לפגוש בשנית בחוצמזה – עושים חיל בחו"ל ומתראיינים ל-ynet על הופעות בראש פתוח (מילולית), מצילות בוערות ותופים באוויר. מסר לסצנת האלטרנטיב המקומית: "להפסיק לשבת על התחת ולהתחיל לעבוד, ובאיזשהו שלב יהיה לך מזל… אף אחד לא יגלה אותך אם תשב פה ולא תעשה כלום".
אגב, ההופעה היחידה שלהם שיצא לי לראות נמשכה רבע שעה בלבד, במהלכה עמי שלו הצית את התופים, ניסה להצית את עצמו, רקד על פח זבל, בתוך פח זבל, זרק את פח הזבל על הצופים, זרק את עצמו ואת התופים על הצופים, ואז האבטחה הורידה את השאלטר. מכאן החלה סאגה קורעת מצחוק של נאומי מחאה נלהבים של עמי שלו, זריקת כלי הנגינה החוצה כמחאה ואז פנימה (משנוכחו לדעת כי בחוץ אין מזגן או הגברה) ושיח הזוי של קומץ הקהל עם המאבטח, כולל הנימוק המוחץ: "באתי מצפת לראות את ההופעה הזו! מצפת! זה מקום גבוה!".

עמיר לב ושות'

אה..צ..ג..ד… רגע, רגע. אוויר. אם הידיעה הזו נכונה, הרי שנשברו כל שיאי מחירי הכרטיסים בישראל. על פי גלובס, מחיר כרטיס VIP לפול מקרתני עומד על… עשרת אלפים שקל. מה ששמעתם. לשפוך עליכם מים קרים?
כן, אחרי שהיו שמועות ואז ביטול ושוב שמועות, הפעם זה סופי: פול מקרתני מגיע להופעה בפארק הירקון, ממש ליד הבית שלכם, בהנחה שמשכנתם אותו בשנית כדי לרכוש כרטיס (1,500 ש"ח בישיבה, 500 לעומדים). יוסי שריד מנצל את ההזדמנות ויוצא לטהר את שם אביו: הסיפור לפיו הוא האחראי הבלעדי לביטול ההיסטורי של הופעת הביטלס המיועדת בארץ הקודש בשנות השישים, הוא רק אגדה אורבנית.

וכן, גם השבוע שעבר לא חלף בלי שמועות שמתחילות ב"מסתמן": הפעם מסתמן שדפש מוד יגיעו להופעת פיצוי במאי. שוקי וייס למוד התלאות מכחיש.

גיאחה גילה שיוסי בבליקי החל לכתוב לגלובס. שימו לב למאמר היפה הזה על מוריסי פרי עטו.
עוד כותב מפתיע בכתובת מפתיעה: גבריאל בלחסן באתר אני יורק.

שרון קנטור

יהלי סובול ורע מוכיח מתראיינים למעריב ומספרים על השוני והקשר ביניהם: "בניגוד לרע, אני מאמין בפן הפקידותי של האמנות. להגיע בבוקר לחדר העבודה, לעבוד גם בימים חסרי השראה. רע אוהב את החיכוך עם העולם, לפגוש בני אדם. אני אוהב ללכת לחדר שלי – יש שם שולחן ושני כיסאות, לשבת עם גיטרה לא מחוברת. אם היו שמים לי שעון בקיר וכרטיס לנקב, זה לא היה מפריע לי. אני ממש אוהב את העקביות הזו, אפילו נאחז בה".
איך האלבום? טרם שמעתי (אני קצת מנותקת לאחרונה – המערכת והדיסקמן שבקו חיים, המחשב מקרטע מכדי להתמודד עם מוזיקה, ובהיעדר תקציב לתחליפים אני תקועה עם ווקמן ופטיפון מזה חודשים). עינב שיף, לעומת זאת, חשב שהשילוב בין שני יוצרים שכאלו יכול היה להמריא גבוה יותר. תימורה לסינגר חולקת עליו. אתם מוזמנים לגבש דעה בעצמכם: האלבום המלא להאזנה בוואלה, כולל שני קליפים, קטע מהופעה וראיון וידאו קצר.

בכל פעם שניצת דיון על הפיכת חברות הסלולר לפטרוניות המוזיקה בישראל, תמיד אומר אחד הצדדים שכל עוד אין התערבות בתכנים הכסף מבורך. אלא שגם הבחירה מי יופיע ומי לא היא תוכן, ולראייה – פסטיבל סלקום ווליום שנערך השבוע החליט לוותר על שירותיו של מנהל אמנותי ולהחליפם בסקרי דעת קהל שיקבעו מי פופולרי מספיק כדי להיכנס לרשימה. סמנכ"ל השיווק מסביר, ושאול מזרחי מהבארבי מביע את דעתו.

ואפרופו סלולר ומוזיקה, פרטנר/אורנג' מתכננת להקים את המקבילה הישראלית ל-iTunes, שחברות התקליטים מנסות להרים מזה שנים ללא הצלחה. האם הם יצליחו לאחד את החברות תחת גג אחד? האם זה יגרום לגולש הישראלי להפסיק לתרץ ולהתחיל לשלם על מוזיקה ברשת?

רגאייסטן

אבי לייבוביץ' מתזז בין קריירת הג'אז להפקות לשאנן סטריט, ממ"ב וחוה אלברשטיין, ועכשיו מוציא אלבום עם האורקסטרה (סינגל ראשון עם אלרן דקל להאזנה). על אלתורים בגאז' הוא אומר: "בדיוק כמו שאתה מדבר איתי עכשיו ואתה שולט לגמרי במה שאתה אומר, ככה גם מוזיקאי שמאלתר. אז נכון שיש לו יותר חופש תנועה, אבל הוא חייב לסמוך על עצמו שלא ייצא אידיוט. מדובר באנשים אחראיים. הרי צ'ארלי פארקר לא פחות גאון מבטהובן".

שי נובלמן ודרור להב

שי נובלמן עובד על אלבום חדש, בעברית: "ברגע שאתה כותב בשפה שלך הכל נהפך להיות הרבה יותר אישי. באלבומים הקודמים שלי יכולתי לספר סיפורים שלא התרחשו ולצייר דיוקנאות בגוף שלישי. פה הכל עלי – אני, אני ואני. זה מרגיש לי טוב".

מועדון הזאפה חגג 4 שנים להיווסדו. מה שמזכיר לי את השיח הבא כשהבילויים הופיעו במועדון:
נועם: "את השיר הזה ניגנו מההתחלה, כשהופענו בכל המרתפים הכי המצחינים של העיר המצחינה הזו".
ימי: "ו'בעיר המצחינה הזו' הוא מתכוון כמובן לרמת החייל".

מתעלם מהצרכים – קליפ חדש של דיגיטל_מי שצולם בטכניקת סטופ-מושן.

קרוזנשטרן ופרוחוד

מידנייט פיקוקס מארחים את קוואמי

פינת 'מה זה קשור למוזיקה ישראלית, לעזאזל': בטקס האמי הקרוב בארה"ב יוקרנו קטעים נבחרים מקומדיות ודרמות טלוויזיה מכל הזמנים שבחרו הצופים. המועמדים בחלקם מעט משונים, אבל הצפייה משעשעת. בקומדיות, למשל, אפשר למצוא בין השאר את סמי דייויס ג'ונייר מתארח בבית ארצ'י באנקר, קטע מפרק ההתערבות המופתי של סיינפלד, אלן דג'נרס יוצאת מהארון, מרפי בראון מכסחת את סגן הנשיא דן קווייל והביטלס מתארחים אצל אד סאליבן. בדרמות ישנם קטעים מבאפי, בלשים בלילה, הירי בג'יי.אר, קרב בנות ב'שושלת' ועוד. קאלט מומלץ: קטע ענתיקה מאזור הדמדומים והפרומו האווילי של Duel, סרט הטלוויזיה שהשיק את הקריירה של סטיבן שפילברג. צפו לפני שההצבעה תסתיים.

עיסוק לשעות המתות במשרד: חידון לחובבי קולנוע וטיפוגרפיה – זהו את הסרטים על פי אותיות שלוקטו מכרזות הפרסום.

קליפ נוסטלגי לשבת: הייתי צריכה להקשיב לפורטיס. מאחר ולא עשיתי זאת, אני במעצר בית כעת עד שצבע עורי ישוב ממצב וול-דאן ללובן פולני. על כן נראה לי הולם לסיים עם 'מכת שמש' של יובל בנאי, אך לצערי הקליפ המלא היחיד שמצאתי היה לגרסה החדשה של נעם רותם. מזל שיש שיר באותו שם ליגאל בשן. ללמדני שבחוצמזה הבא קודם כל לארוז קרם הגנה.

לילה טוב.