רשימת הלינקים וכן הלאה וכולי. אתם מכירים את הנוהל. על הפרק: פורטיס משולש, הוצאות מחודשות, תחנת הרדיו עם השם הכי אייטיז, כמה עולה סינגל בישראל, נינט ואליוט סמית', פנצ'ר וסדרני הדשא, שני שירים חדשים של ג'ואן ספדי, קליפ אנימציה מושקע לאיטליז, והקריירה המוזיקלית הקצרצרה של שולי רנד החילוני.

העם דורש אלבום והופעת השקה לפני ה-20 בינואר! (צולם בהופעה בצוללת הצהובה)

לצעוק "פורטיס משוגע!" זה פאסה. תכירו את הקריאה החדשה, שהושקה בהופעה האחרונה של האיש בבארבי: פור-טיס מ-שו-לש!
האלבום החדש של פורטיס אוטוטו כאן (אם כנראה לא מספיק אוטוטו עבורי ~אייקון עגום~), והשמחה משולשת: לפני שפורמט הדיסק והקונספט של אלבום שלם ייקברו סופית בעידן הדיגיטלי, פורטיס מנצל את הרגע להוצאת אלבום משולש, לא פחות. הדיסק הראשון ייקרא "חזל"ש" (חזרה לשגרה), השני "יער ישראלי", והשלישי יהיה מעין אופרת רוק קצרה בשם "חימושניגיגי". לידיעות אחרונות הוא מסביר למה דווקא משולש, מנבא שהמשבר הכלכלי דווקא יועיל למוזיקה, ומתעצבן על אוקיינוס הקאברים שמסביב. את הסינגל הראשון, בלונדיניות על אוטוביאנקי, אפשר לשמוע בוואלה, וביוטיוב ניתן להציץ בשיר נוסף, אומרים, לייב בבארבי. אם אתם יכולים, שימו את ידכם על "דג", להיט ההופעות שבוצע בתוכניתו של קוטנר בינואר, או יותר טוב – בואו להופעה. תקבלו זריקת אדרנלין לשבוע שלם.

כן, אי אפשר להעביר רבעון בלי הוצאה מחודשת מבית NMC. הפעם על הכוונת: אפר ואבק.
אני חושבת שמדובר באלבום חשוב ומצוין, שתמיד טוב להחזיר לתודעה, ובכל זאת, שני דברים מציקים לי בשטף ההוצאות המחודשות הללו:
1) אלבומי הבונוס הם לעתים כיף גדול, אבל חוסר התחשבות במאזינים המסורים שכבר רכשו את אותם אלבומים לפני שנים רבות וכעת נאלצים לרוכשם שוב במחיר מלא בשביל הבונוס. הרכישה השנייה הזו באה על חשבון קניית אלבומים חדשים. כמי שיש לה כבר בבית את "פלונטר", "אהוד בנאי והפליטים" ו"אפר ואבק" (עם עטיפה שמכילה הוראות איך להשתמש בתקליטור!), תנו לי את האפשרות לרכוש אך ורק את דיסק הבונוס במחיר מוזל.
2) עם כל אהבתי והערכתי לשלושת האלבומים שהזכרתי, לא היתה שום בעיה לאתר אף אחד מהם בחנויות הדיסקים בשנים האחרונות – מדוע לא להפנות את יחסי הציבור ומכונות ההדפסה לעבר אלבומים שהודפסו במספר עותקים מוגבל ואז הועלמו מהמדפים ונידונו לשכחה? מה עם מהדורה מיוחדת של ז'אן קונפליקט לזכרו של ז'אן ז'אק גולדברג? אלבום המצעדים של בבליקי? דיוואלט? הפליז?

המילה "פלייליסט" עולה בכל דיון על גלגלצ, אבל כמה מאיתנו יודעים מה מכילה בפועל הרשימה המושמצת? בבלוג הפלייליסטים הלא רשמי של גלגלצ תמצאו מדי שבוע את התשובה. ובחייכם, תעבירו תחנה או שימו דיסק, לכל הרוחות.
אבי לבקוביץ' מגיב: "בא לי להתחיל בסוף, ולתהות: האם היה כאן קרטל? התשובה שאני עונה לעצמי היא: כנראה שכן".

אטליז, תתחדשו על האתר. טוב לראות שיש עדיין אמנים שלא מסתפקים במייספייס המאוס, הכבד והמכוער. ויותר חשוב, הציצו בקליפ המושקע ל-Hey. שמתם לב שיש יותר ויותר קליפי אנימציה מוצלחים לאחרונה?

איזה שם אייטיז לתחנה זה רדיו חלאס, נכון? תכירו את תחנת הרדיו של המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. היום (שלישי) תתקיים מסיבת ההשקה, עם אוהד פישוף, אבי בללי, נעם רותם, אורי קצנשטיין ועוד. טרמפ לו היה לי…

טוּבּה באמבטיה, שירה בארון החשמל. כך תיארו ב-ynet את הופעתה המיועדת של להקת גבעול, ושכנעו אותנו למהר תל אביבה. איך היה? הרבה יותר משונה (וצפוף) משחשבנו. עמית קלינג מדווח.

ביום חמישי נערכה בתיאטרון תמונע הופעת מחווה לאליוט סמית', שזכתה לביקורות מצקצקות עוד לפני שתו אחד נוגן בה, בשל הרכב המשתתפים. או במילים אחרות: המחפשת אחר תו התקן של "אני יוצרת איכותית, שנייה, אני רק קופצת לרגע לפסטיגל-פרסומת סלולרית-תפקיד אורח בדרמה מוזיקלית יומית", נינט. המפיקה נטע אביב מסנגרת: "לכל אדם יש את הזכות לאהוב מישהו. לכל אדם יש את הזכות לאהוב ולהיות מושפע ממישהו ועל זה כל הערב מדבר". עינב שיף הגיע, ואכל את הכובע בקשר לנינט. יש מי שנשארו רעבים. ולפני הפיאסקו: הדרה לוין ארדי מספרת על הקשר שלה למוזיקה של סמית', והצצה לחזרות של שי נובלמן ויונתן כנען.

כמה מהקוראים כאן אולי כבר נחשפו לגרסה הראשונית של "האוסף התמוה" שאני עורכת כבר זמן מה – אסופה ישראלית של שירי קאלט, תרגומים רעים, שירים מצחיקים או זוועות אימים. "גזר", למשל, כבר בפנים (לצד שיר התמיכה של בני אלבז באריה דרעי). כדי שהתוצר הסופי לא יהיה בבחינת אזעקת אמת לאמנסטי, החוק שלי אומר שעלי להצליח לשמוע את השיר המיועד שלוש פעמים ברצף כדי להגדירו כ"ראוי להאזנת אדם" ולהכניסו לאוסף. אף שיר של להקת פנצ'ר לא עבר את הסף. אבל יש כאלו שחושבים אחרת.

והנה עוד טיול בנתיב הזכרונות המוזיקליים, מהרכב לגמרי אחר: רדיו הר הצופים מארחים באולפן את מוראג רובננקו מסדרני הדשא, לראיון והשמעת קטעים נדירים. אלבומם היחיד הוא עוד דוגמא כיצד חברות התקליטים מפסיקות את ייצורם של אלבומים מסויימים ודנים את ההרכבים שמאחוריהם לשכחה ולהיעלמות מהתרבות המקומית.

איך עושים מוזיקה תוצרת בית: קפטן אינטרנט משוחח עם יוצרי היפ הופ על אולפנים ביתיים.

טל פרי שואלת בעלי מועדונים, אמרגנים וכו' איך תיראה סצנת ההופעות בארץ בימי המשבר הכלכלי העולמי. אני שואלת איך ההצעה לקרוא לאתר בשם האווילי mako עברה את סף דלת חדר הישיבות של קשת.

הפרויקט הבא של אסף אמדורסקי. מסחריות או לא מסחריות, הכל נראה טוב לעומת אלבום הקאברים עם הווקודר.

זוכרים את "פטיפון", החברה שתספק שירות שליחת סינגלים בקבצים כתחליף אקולוגי לערימות הפלסטיק הנשלחות לרדיו? ובכן, לא רק האשפה נחסכת, גם לא מעט כסף. נדב אזולאי ועדי מדנס מביעים את דעתם על תעשיית הסינגלים.

סיבוב ההופעות הקצר של גבע אלון בארץ עומד להתארך, כנראה, בחסות משטרת ההגירה האמריקאית. זו שלחה אותו בחזרה ארצה עד שיצליח לארגן ויזת אמן מסודרת.

להאזנה/צפייה:
* ג'ירפות בלהבות: I`m burning up הוא שיר חדש של הג'ירפות, לכבוד מסע ההופעות שתערוך הלהקה בהודו.
* טליה אליאב – אני בזרועות.
* פעמיים ג'ואן ספדי: ר'ול, שיר חדש של ספדי, ובסתנא, מהאלבום השלישי של לנסז שמעולם לא ראה אור.
* יהלי סובול ורע מוכיח מנגנים את ילדה קטנה בתוכניתו של קוטנר.
* קליפ ללילה עיר של מאור כהן (ועל הדרך, ביקור מאחורי הקלעים).
* תופעת דופלר – נשחק באהבה.

לא מוזיקה ישראלית, אבל: אם חשבתם שההתנצלות של ממשלת ישראל בפני פול ורינגו על ביטול הופעת הביטלס בארץ היתה בגדר "מה נזכרתם עכשיו?", מסתבר שיש תמיד מישהו שמאחר יותר מאיתנו: העיתון הרשמי של הוותיקן ממהר לסלוח לג'ון לנון על האמירה שהביטלס גדולים בישו. כן, זו מ-1966. אולי גם הם מקווים שההתנצלות תביא את פול להופעת פארק בכיכר סנט פטרוס?

קליפ נוסטלגי לסיום: הצעירים שבכם מכירים את שולי רנד רק בפאזה המזוקנת הנוכחית, כיוצר יהודי מרגש. הנה אותו רנד בצורה כל כך שונה: שנים לפני שחזר בתשובה כיכב רנד החילוני בקליפ ליצירתו של עידו אמין (איש להקת מע"צ), "שיא הנתק הטוטאלי" – קטע שמבוסס על סימפולים מהסרט "אדי קינג", בכיכובו של רנד ורונית אלקבץ. אח, קאלט ניינטיז. מעניין אם היום הוא מזדהה עם המונולוג הקצרצר שלו בסוף…

חדי העין מבין שלושת וחצי הקוראים המסורים של הלינקס שמו אולי לב להיעדרותה של הרשימה בשבוע שעבר. אילוצי זמן וכאלו, שבעטיים אפסיק את רשימות הלינקים בקרוב. אתם יכולים להתנחם בכך שמדובר בסיבות חיוביות. לא לכם, מן הסתם, אבל עבורי. ובינתיים – לילה טוב, המשך שבוע קסום והתרסקות מהירה של הדולר במהרה בימינו, אמן.