לא פעם מכנים את המוזיקאים הקשישים המגיעים לארץ "דינוזאורים" או "מאובנים חיים". מסתבר שלפחות במקרה של חלקם (ג'וני ליידון ופול סיימון, למשל), זה אפילו נכון מבחינה מדעית. על אבות הפאנק בתקופת הפלאוזואיקון, על תחייתה המחודשת של תספורת אלביס פרסלי באנטארקטיקה, ועל הדרך המשונה ביותר להשיג דייט עם פרנק זאפה.

ג'וני רוטן, הגרסה האנושית. צולם בכנס המוזיקה של הייניקן בתל אביב, 2010.

טרילוביט בּוֹפּ

תכירו את גריגורי ד. אדג'קומב, פלאונטולוג נודע, או בעברית – חוקר בעלי חיים שנכחדו לפני מיליוני שנים. בדמיונכם אתם בוודאי חושבים עכשיו על דינוזאורים מפחידים, עצומי ממדים ומחודדי שיניים, מהסוג שכל מוזיאון טבע ישמח למלא בשלד של אחד מהם את חלל הכניסה שלו בתור מוצג מושך קהל. אך לא, גריגורי מיודענו כנראה חשב שדינוזאורים זה יותר מדי מיינסטרים, ובחר למקד את הקריירה שלו בחקר טרילוביטים.

הטרילוביטים הלכו על אדמת… בעצם, בתוך מי כדור הארץ, עצרו, התפגרו והתאבנו, וכל זה כמה עשרות מיליוני שנים לפני שהדינוזאור הראשון או קית ריצ'רדס בכלל נולדו. הטרילוביטים היו פרוקי רגליים ימיים, שזה בעצם דבר שנראה כמו משהו שאבות אבותיו של המין האנושי, לו היו קיימים אז, היו הורגים בכפכף אם היה נכנס אליהם הביתה (היו מינים בודדים בגודל חריג של כמה עשרות סנטימטרים, אז אולי טוב שלא מיהרנו להגיע). באותם ימים קדומים, כשהחיים בכדור הארץ היו רק בצעדיהם הראשונים, הטרילוביטים היו בכל מקום בהמוניהם. למעשה, עד כה התגלו כ-17,000 מינים של דמויי החרקים החייזרים הללו ברחבי הגלובוס (לעומת כאלף מיני דינוזאורים) – מה שמהווה צרה צרורה אם אתה פלאונטולוג נודע ובדיוק גילית עוד 5 מינים לא מוכרים.

הבעיה היא כזו: לכל מין של בעל חיים או צמח צריך לקרוא בשם. מציאת השם הנכון היא עסק מסובך גם כשאתה מחפש אחד עבור ילדך או להקת הרוק החדשה שהקמת, אבל בטקסונומיה המדעית אתה גם צריך לעשות זאת תוך עמידה בכללים קפדניים שניסח חוקר טבע שבדי במאה ה-18: בין השאר, השם חייב להיות ייחודי ויחיד במינו, בעל שתי מילים בלבד, כשהראשונה חייבת להיות שם הסוג אליו משתייך המין. ואם זה לא מספיק מורכב, את כל זה צריך לעשות בכתיב לטיני תקני.

לפעמים המילה השנייה היא "מצוי" בלטינית, או תיאור כמו "פחוס", "רחב", "ירוק". אבל הגיוון הוא אפעס מעט קשה לביצוע ככל שאתה מתקדם לכיוון מין הטרילוביט ה-15,780. אולי בשל כך, אדג'קומב ושותפו אדריאן החליטו לזרוע מעט אנרכיה במיון המדעי, ולקרוא ל-5 טרילוביטים חדשים שמצאו על שם חברי הסקס פיסטולס: Arcticalymene viciousi, Arcticalymene rotteni וכן הלאה. גם לפאנק האמריקאי מגיע ייצוג, הם חשבו, והעניקו לראמונס את אותו הכבוד: Mackenziurus johnnyi, M. joeyi, M. deedeei, M. ceejayi. וזו רק ההתחלה. גם סיימון וגרפונקל הוכנסו על ידם להיכל התהילה של המאובנים: Avalanchurus simoni ו-Avalanchurus garfunkeli לצד קרובי המשפחה Avalanchurus lennoni ו-A. starri. החצי השני של הביטלס גם הוא קיבל ייצוג טרילוביטי: Struszia mccartneyi ו-S. harrisoni.
מיק ג'אגר קיבל את Aegrotocatellus jaggeri, שלא רק שמנציח את שמו, אלא שגם שם הסוג בהתחלה פירושו "בובה רעה" בלטינית. וכמובן שאי אפשר בלי האדם שכנראה עוד הספיק בחייו לדרוך על טרילוביט אחד או שניים, הלא הוא עמיתו של ג'אגר, Perirehaedulus richardsi.

בקטנה: ישנו מין של טרילוביט בשם Geragnostus waldorfstatleri – על שם וולדורף וסטאטלר, צמד הזקנים מהחבובות. מגלה המין, סמואל טורביי, גילה גם סוג מיוחד של טרילוביטים בסין, שלו קרא על שם השושלת הסינית המלכותית האן. כחנון אמיתי, למין היחיד בסוג הוא קרא בשם Han solo.

רוק אנד יוּרה

עולם הטרילוביטים מצטיין כנראה בשמות מדעיים משעשעים רבים במיוחד כי, בינינו, יש כל כך הרבה מהם ולאף אחד לא אכפת. אך למעשה יש מינים רבים של בעלי חיים שחוקריהם החליטו לשבור את מסגרת התיאורים הלטיניים המשמימים, ולהנציח דרכם אהבות מוזיקליות (העכביש Myrmekiaphila neilyoungi ע"ש ניל יאנג), אהבות ספרותיות (ואן הלן, חוקר יונקים קדומים מתקופת הפלאוקן, נהג לקרוא לכל המינים שגילה על שם דמויות או מונחים מספריו של טולקין), דעות פוליטיות (Agathidium bushi – חיפושית זבל על שם הנשיא בוש הבן), גיבורים מצוירים (הפטרייה Spongiforma squarepantsii ע"ש בובספוג) או משחקי מילים – יש, למשל, סוג של עכבישים שנקרא Apopyllus, וחוקר שגילה מין חדש בסוג ב-1984 קרא לו בבדיחות הדעת Apopyllus now.
כן, מדענים הם לעתים אנשים עם חוש הומור מאוד מוזר.

בתור רוקר נצחי, כביש על שמך זה בנאלי. עדיף מין נדיר, חדש ומרגש של בעל חיים. אם אתה דיויד בואי, זה רק טבעי שתקבל עכביש על שמך (לא ממאדים, למרבה הצער, אלא ממלזיה). באופן הולם, Heteropoda davidbowie הוא עכביש ענק ומעוטר בפרווה צהובה מלכותית כמיטב מסורת הגלאם של אביו הרוחני.

וכאן נשאלת השאלה הבנאלית לגבי אגדות רוק: מי הכי גדול? הזוכה הוא כנראה מארק קנופלר, סולן הדייר סטרייטס. תכירו את Masiakasaurus knopfleri, או בתרגום לעברית: "לטאה אכזרית קנופלר" – דינוזאור באורך 2 מטר ובמשקל 35 קילו, בעל מערכת שיניים לא סימפטית בעליל. את שמו קיבל הדינוזאור לאחר שהמשלחת שגילתה אותו שמה לב לחוקיות משונה: בכל חפירותיה, התגליות הכי מוצלחות התרחשו רק כאשר ברקע התנגנו שירים של דייר סטרייטס.

לכמה רגעים היה מנצח עם שם מוצלח בהרבה – ה-Elvisaurus. לפני שכוסתה בשכבת קרח בעובי 2 ק"מ, היתה אנטארקטיקה יבשת ירוקה ומלאת חיים, שבה התגורר דינוזאור טורף אימתני באורך 6 מטרים ובמשקל 465 קילו. מיליוני שנים לפני שאלביס פרסלי התפוצץ מממתקים, האלביסאורוס הוכחד על ידי מטאור, וב-1991 התגלה השלד שלו. החוקרים הופתעו לגלות עצם משונה ובולטת על פדחתו, ותהו: "מממ… זה לא מזכיר קצת את הבלורית של אלביס?". למרבה הצער, ברגע האחרון שמו של האלביסאורוס הוחלף ל-Cryolophosaurus (שזה בערך "לטאת הכרבולת הקרה"). העולם הפסיד את שם הדינוזאור המגניב בעולם, שלא לדבר על הפוטנציאל של סרט אסונות יפני בכיכובו של האלביסאורוס!

בקטנה: לאחר שאלביסאורוס has left the building, מי שכבש את שמו בתור הדינוזאור עם השם הכי מגניב הוא ה-Bambiraptor. הבמביראפטור נראה כמו מיניאטורה של דינוזאור (אורך של קצת יותר ממטר ומשקל של כ-5 קילו), והיות והוא היה כה חמוד וקטן, קראו לו על שם במבי, כוכב הסרט הקלאסי של דיסני.

פינת החי של פרנק זאפה

זואולוגים רבים גילו עניין בעולם החי והטבע כבר בצעירותם, ומילדות חלמו לעסוק בנושא ולגלות מינים חדשים.

גם לפרדיננדו בוארו ("ננדו" בפי חבריו) היה חלום. הוא ממש רצה לפגוש את פרנק זאפה.

מעריץ מן השורה היה אורב לזאפה בסיום אחת מהופעותיו, אבל ננדו לא היה מעריץ סטנדרטי, והוא הגה את התוכנית הכנראה הכי מתוסבכת שיש לפגוש באלילו: הוא עזב את משרתו כחוקר בעלי חיים באיטליה לטובת מחקר על מדוזות בקליפורניה במחשבה שבעל חיים זה עוד לא נחקר מספיק, ועל כן הוא יוכל לבטח לגלות מין חדש, לקרוא לו על שם פרנק זאפה, ואז להשתמש בכך כתירוץ לפגישה משולשת – הוא, זאפה והמדוזה.

באופן מדהים, התוכנית נחלה הצלחה גמורה, ומין חדש של מדוזות זכה בשם Phialella zappai.
זאפה עצמו היה מוקסם. "אין דבר שהייתי רוצה יותר בעולם מאשר מדוזה שתיקרא על שמי", הוא אמר ומיהר להזמין את ננדו להתארח בביתו. השניים שמרו על קשר במהלך השנים, והשיא היה ב-1988, כאשר זאפה סיים את טור ההופעות שלו בעיר מגוריו של ננדו באיטליה, והקדיש את ההופעה לחוקר ולמדוזה, כולל שינוי מילותיו של Lonesome Cowboy Burt כך שיותאמו לחברו חובב החיות הג'לטיניות.
(את הסיפור המלא אפשר לקרוא כאן)

לסטינג יש צפרדע על שמו (Hyla stingi) ואפילו להקת מילי ונילי האיומה היוותה השראה לשם של דבורה (לא ביררתי האם הזמזום שלה בוקע מפלייבק). אבל זאפה הוא באמת יחיד סגולה, מכיוון שיש לו גן חיות שלם: חוץ מהמדוזה של ננדו, נושאים את שמו מינים של קונכיה ותולעת מים קדומות ונכחדות, סוג של דגי גובי, עכביש ויש אפילו אסטרואיד על שמו. העכביש (Pachygnatha zappa) מוצלח במיוחד, מכיוון שעל גבו יש ציור שמזכיר את שיער הפנים של זאפה, וכך הוא קיבל שמו.

אבל המוזר ביותר הוא ללא ספק גֵן (של DNA) שנושא את שמו של פרנק זאפה – ZapA. החוקרים שגילו אותו בחרו בשם הזה לאות תודה לפרנק על "ההשראה שנתן למחקר". גן הזאפה מצוי ב-DNA של בקטריה לא סימפטית בשם Proteus mirabilis, הגורמת לדלקות בדרכי שתן, ובו למעשה נמצא כוח הארס שלה.
זאפה כתב שירים רבים בעלי מסרים פוליטיים וחברתיים וסאטירה תרבותית, אבל גם את השיר המשונה הזה ובו שאלה, אפעס, קצת יותר קיומית: Why does it hurt when I pee?. ובכן, אם תמיד תהיתם בעניין, התשובה היא לשאלה היא זאפה, פרנק ZapA.

אמרתי לכם שלמדענים יש חוש הומור מאוד מוזר.

פוסטים נוספים בנושאי מדע וטריוויה:
איג נובל: תגליות שאי אפשר, וגם לא כדאי, לשחזר – על טקס פרסי המדע המשעשע מכולם.
ארץ ללא רמזורים, טרקטורים טבועים ועובדות מיותרות נוספות – מידע תיירותי משונה במיוחד.