מכל הספרים שחיבר דוקטור סוס, הכותרת הכי מוצלחת שייכת ללא ספק לשם העברי של ספרו האחרון, "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!". באופן משעשע, את היכרותי הראשונה עם הספר ערכתי רק ב-2009, כשיצאתי מהארץ והגעתי למקום נפלא בשם ברילוצ'ה – עיר ארגנטינאית מקסימה ושטופת שמש שמצטיינת בתפאורה יפהפייה של נופים שלווים של הרים ואגמים תכולים ובאוכל מעולה ברחובותיה. הארגנטינאים היו כנראה טורחים להוסיף שברילוצ'ה היא גם בירת השוקולד של ארצם, אבל כל אדם בר דעת יעקם מולם את פרצופו ויילך לרכוש לינדט שוויצרי מיובא.
וכך בצהריים נאה אחד, כשהבנו שלעולם לא נצליח לבחור רק שתי עוגות לקינוח, קפצנו לאכסניה קטנה לקרוא לחבר, כדי שנוכל לתרץ הזמנת שלוש עוגות שונות (בכל אחד מבתי הקפה שהיינו עתידים לעבור באותו יום). על מדף הספרים להחלפה באכסניה נחו כמה מציאות בלתי שגרתיות, ביניהן שני ספרים בעברית מסדרת ה"מרים" (יש באתר משחק פינבול של מר בום!) של רוג'ר הרגריבס שכל כך אהבתי בילדותי, ולצדם תרגום עברי של הספר דנן של דוקטור סוס.

מיד כשראיתי את שמו של הספר על העטיפה, התאהבתי. כל כך נכון. מוטו של מכורי מסעות, ועם סימן קריאה לא מתנצל. מה צריך יותר? ולמרות זאת, דפדפתי הלאה. בפנים מחכה התלהבות מדבקת שעושה לך חשק לחלום ולרוץ ולרכוש כרטיס טיסה, ויש איורים של נופים וכדורים פורחים והבטחה למקומות מוזיקליים יותר "עם דגלים! עם פילים!". וכמו במסעות, הספר לא מסתיר את המקומות הפחות נפלאים בדרך, ומתאר גם את הקשיים, הבדידות, ההחלטות המבלבלות, הכאבים ברגליים, הסיכונים, ניווטים כושלים והמציאות האפורה והמייאשת של בירוקרטיה ותורים ארוכים. עליי לומר שקצת טיפשי בעיניי להרחיב על ספר שמתאר את כל זה הרבה יותר טוב ממני ואורכו רק כעשר דקות קריאה.
בעודי מעלעלת בין הדפים בברילוצ'ה הרחוקה, גיליתי שעוד תרמילאי הזדהה עמוקות עם הספר, עד כדי כך שטרח להוסיף הערה קטנה וחביבה בשוליו מניסיונו האישי:

(ריאל הוא המטבע הברזילאי, 230 ריאל הם בערך 130 דולר)

כמה עובדות מעניינות על דוקטור סוס:

ספרו הראשון נדחה על ידי 27 מוציאים לאור.
לפני שהפך לסופר ילדים מפורסם הוא התעסק בכלל בתחום הקריקטורות הפוליטיות. במלחמת העולם השנייה הוא עבר לאנימציה וקולנוע במסגרת מחלקת הסרטים של הצבא האמריקאי. אחד מסרטי התעמולה שכתב בצבא בוים על ידי פרנק קפרה ("אלו חיים נפלאים"), ואחד אחר אף זכה בפרס האוסקר.
אחד מספריו המפורסמים ביותר נוצר בעקבות מאמר במגזין 'לייף', על הקשר בין רמת הקריאה הנמוכה של ילדי ארה"ב לבין ספרות הילדים המשעממת. הוגטון מילפין, המו"ל של דוקטור סוס, החליט להיענות לאתגר והטיל על סוס לכתוב ספר שיעשה שימוש באוצר מילים מוגבל של כ-220 מילים מתוך רשימות של כ-400 מילים שיצרו מומחים לחינוך. סוס עבר על הרשימה עד שמצא חרוז: cat ו-hat. המגבלה התגלתה ככר פורה ליצירתיות, ומתוכה נולד "חתול תעלול", ואחריו נוצרו ספרים נוספים באותו סגנון.
חמש-שש שנים אחר כך התערב בנט סרף, המו"ל הנוסף של סוס, שהדוקטור החביב לא יצליח לכתוב ספר המורכב כולו מחמישים מילים לכל היותר. דוקטור סוס שוב עמד במשימה עם "Green Eggs and Ham", אבל על פי השמועות בנט לא שילם לו את 50 הדולר עליהם התערבו. היות והספר תורגם לשפות רבות ונמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם, יש לשער שהוא הצליח להשיג את 50 הדולרים הללו בדרך זו או אחרת.
אחת מהשפות אליהן תורגם הספר היתה עברית, על ידי לאה נאור. אך מכיוון שארוחת בוקר ישראלית נאותה לא יכולה להיות מורכבת מחזיר, ירחם השם, ה-Ham נעלם מהספר, ששמו שונה ל"לא רעב ולא אוהב". אגב, הראשונה שתירגמה לעברית את דוקטור סוס היתה המשוררת לאה גולדברג ("המלך צב צב וסיפורים אחרים").
כצפוי, או כאדון זמן מסוים שכולנו מכירים, דוקטור סוס לא היה באמת דוקטור מוסמך. אומרים שהוא העניק לעצמו את הכינוי הזה כדי לפצות על כך שלא הגשים את שאיפותיו של אביו, שבנו יסיים דוקטורט באוקספורד.
לפי ההיגיון הזה, אם אהיה פעם סופרת מפורסמת אצטרך לקרוא לעצמי: "דוקטור נשואה פלוס ילדים ורכב חברה עם חשבון דלק חופשי כולל משכורת שאפשרה לה לרכוש ג'יפ לאבא שלה יעל רגב". נדמה לי שבכך בזבזתי מראש את רוב מכסת ה-220 מילים.
הוא גם לא היה סוס. שמו היה תיאודור (טד) זויס גייזל, אולם בארצות הברית קראו את השם כ"סוס" ולא בהגייה הגרמנית המקובלת, והשיבוש השתרש.
גם אצלו הכל התחיל עם יותר מדי עוגות לבחירה. אמא של דוקטור סוס עבדה במאפיה לפני נישואיה והיתה משננת את שמות המאפים על ידי חריזתם לשירים קצרים. לאחר לידתו של בנה היא לעתים היתה משכיבה אותו לישון בשירת אותם חרוזי עוגות, שלטענתו היו ההשפעה הראשונית על יצירתו.

אז…
אם שמך פוקסי, בוקסי, הושע
אחמד, עמר, נטע או לאה
המקומות נפלאים!
זה היום שלך!
ההר מחכה!
אז… צא לדרכך!