4 תגובות
ככה פותחים שנה חדשה ועשור חדש. הייתי מרחיבה ומספרת על הופעתם הפנטסטית של אביב גדג', להקתו ואורחיו באוזן בר במוצ"ש שעבר – אבל נועה מגר עשתה את זה הרבה יותר טוב.
"אבק של חרטה הולך ומכסה ריסים"
"ובבוא הבוקר לעיני השמש הדקלים זזים ומתלקחים ברוח"
"אני מפנה להם עורף ומדבר אל האבנים" (שורה שתמיד שולחת אותי אל "גלוי ונעלם" היפה)
העלאתו והורדתו של הקונטרבס מהבמה עבור האירוח היתה ארוכה כפליים מהשיר של רות
"אש". לא מהשירים האהובים עליי של אהוד, אבל תיאור קולע לאירוח הנהדר שלו
האזרח האחד. השיר הכי טוב של שבן, בביצוע הכי טוב שאי פעם שמעתי
אזהרות לנפש
"חרש חרש, בצעקה"
"מנועים קדימה! וכל האגרופים קפוצים!"
לפני תחילת ההופעה סיפרתי לנועה שלא מזמן ראיתי הופעה של אמן אהוב בהיכל תרבות רחב ידיים ומסודר, וכל כך היה חסר לי בסוף ביצוע טוב לשמוע במקום מחיאות הכפיים של הקהל הישוב איזו קריאת "yeah!" הגונה וספונטנית כתגובה הולמת לסולו נגינה מוצלח. משהו באווירה היה נקי מדי, חסר להבה.
יש יופי מיוחד בהופעות קטנות. כשהבמה בגובה מדרגה ואתה מסתכל לאמנים היישר לתוך העיניים, במרחק נגיעה (עמדתי בשורה הראשונה והזזת מיקרופון מהירה אחת של גדג' כמעט ריסקה לי את המצלמה…), בלי מסך של מכונת עשן. היה חם וצפוף באוזן, קור ינואר בחוץ, ממטרים בלב, רעמים על הבמה, ברקים בעיני כל מי שעמד שמולה. עשור חדש נפתח.
פוסטים נוספים באותו נושא:
פעמיים אביב – אביב גדג' ואביב ברק, בהופעות בבארבי וברשת ג'
כבר אחרי חצות – הופעות בשעות הקטנות: גדג' בפסטיבל הפסנתר, מידנייט פיקוקס באוזן בר
4 תגובות עד כה
כתיבת תגובה
עזבי ריסוק מצלמות, אני כמעט קיבלתי סטנד של מיקרופון למצח… וההופעה הייתה מושלמת, עוד לא התאוששתי.
תגובה מאת נעמה 01.08.10 @ 0:05אני אף פעם לא מאמין לטוקבקים המעריציים שיש לאביב גדג'.
הם תמיד מוגזמים/מוזמנים.
תגובה מאת קובי 01.10.10 @ 21:14כתיבת תגובה