אפילו עז נתקפת רעב לפעמים, ובפרץ של ספק נוסטלגיה ספק אי שפיות זמנית, מכינה עוגיות חמאה של ילדים, דוקטור הו סטייל. גזרו את המתכון ושמרו ליום פנאי גשום.

אתם לא יודעים מיהו "דוקטור הו"? בושו לכם. קפצו מיד אל הפוסט הזה

כשאני מציצה בבלוגי אוכל נפלאים כמו בצק אלים, אוכל זה טעים, ביסים או Room For Dessert, תמיד מתחשק לי לפתוח בלוג שכזה בעצמי ולצלם אליו מנות מושקעות פרי מטבחי. אלא שלמרות שנושא הצילום הנ"ל זמין להפליא, אף פעם לא יצא לי לצלם אוכל. כשאני בתנופת קיצוץ ירקות מהיר למרק הירקות-מיטבול שלי או מקציפה חומרים לעוגת פרג-שוקולד-תפוחים (רררר…) אין לי חשק לעצור ולתעד. כשהאוכל מוכן, זה נראה בזבוז זמן מוחלט להתעסק עם תאורה והעמדה כשאפשר לנעוץ מזלג באוכל החם. או כמו שאומרים במשפחתי הרעבה תמידית: למתמהמהים נשארים רק פירורים.

טעים מ-אוּד (סליחה, אבל זה היה כל כך מתבקש)

אלא שבסופ"ש האחרון עם הגשם ועם העצלות הנעימה והשקט של שישי אחר הצהריים, נתקפנו קצת נוסטלגיה להכנת עוגיות של פעם. סבתא שרה ז"ל היתה מכינה את הבצק כשבאנו לבקר בחופשות, ואנחנו היינו עומדים וקורצים צורות במשך שעות בחותכני העוגיות שחלקם משמשים אותנו עד היום. אלו לא העוגיות הכי טעימות שאנחנו מכינים – יש טובות, מושקעות ומרשימות מאלו (ובכלל, אני בגישה שאם כבר טרחנו להפעיל את התנור עדיף לתקוע בפנים דג אמנון במעטפת או עוף שלם בלימון וירקות שורש). אבל לאלו יש את הטאץ' הנוסטלגי המיוחד שאין לאחרות, שבזכותו הן טעימות אפילו כשאנחנו שורפים בטעות את הנגלה הראשונה (מה שקורה תמיד, וטעים מאוד), והכיף הטמון בחזרה לילדות דרך ההכנה הכיפית בעיצוב ובחיתוך כל הצורות המשונות.

סבתא לא השאירה אחריה מתכון, אך הצלחנו לשחזר אותו דרך ניסוי והתאמות של מתכון לעוגיות חמאה ואגוזים. זה שם ארוך, עוגיות חמאה ואגוזים. מה גם שבדרך כלל היינו מגלים בדקה התשעים שנגמרו כל האגוזים בבית. ולכן קיצרנו אותו ברבות השנים לשם הקצר והקצת ילדותי "עוגיות ברי", אחרי שמר סחרוף העדיף לחסל קופסא שלמה מהן על פני עוגיות טים-טם מדוגמות כשאירחנו אותו במשרדי ynet.

דו קרב: באחת בלילה הפרק טרם ירד במלואו, ולכן כילינו זמננו במשחק הרכבת דאלק מקרטון

בדרך כלל אנו משתמשים בעיקר בחותכנים משלל סוגים וצורות, מהירח-לב-כוכב הקלאסיים ועד דיונון ענק וכבשה ניו זילנדית. הפעם, בהשראת ספיישל הפרידה מטננט של "דוקטור הו" שבעטיו התאספנו סביב טלוויזיית ה-HD של ארז, ניסינו לגבב צורות רלוונטיות במו ידינו הלא מוכשרות, כפי שאתם בוודאי מבחינים. את הציור על העוגיות עשינו עם שוקולד מומס.

סייברמן מצ'וקמק בתהליכי ייצור

יאללה, רוצים ללכלך ידיים בהכנת עוגיות? זה המתכון:

מערבבים הכל ביחד בידיים עד שיוצא בצק:
200 גרם חמאה רכה, 2 כוסות קמח, גרידת לימון, חצי כוס אבקת סוכר, חלמון אחד. אפשר להוסיף גם חצי כוס אגוזי מלך או פקאנים קצוצים. הכמות מספיקה לתבנית וחצי, אז לפעמים אנחנו מכפילים אותה.
אם הבצק דביק מדי, הוסיפו קמח. אל תגזימו, אחרת העוגיות יוצאות פירוריות מדי. מה גם שצורות קצת מצ'וקמקות הולמות עוגיות ילדוּת משמחות.
עושים צורות, מכניסים לתנור ב-200 מעלות לרבע שעה עד 20 דקות. זה הכל.
הן נשמרות מעולה בכלי סגור אפילו שבוע וחצי, אבל אין סיכוי שזה יקרה. בתיאבון.

מוכן, Exterminate! (לשאלתכם, העיגולים המשונים באמצע הם יצורי השומן מעונה 4)

וכך שוב ניצל היקום מפלישה חייזרית עויינת. The End

פוסטים נוספים באותו נושא:
מכונת זמן, צבע כחול, יד עשירית, מרופא. בערך – הכירו את Doctor Who