אפילו עז


כל אחד צריך בסוף למות
יום יום שלישי, 22 דצמבר 2009, 21:07
25 תגובות

והרי החדשות: לא רק שכולם מתים בסוף, אלא שכולם נפטרים – גם יהודים וגם גויים. הגיע הזמן לחסל אחת ולתמיד את התיקון הלשוני השגוי והמעצבן לפיה "יהודי נפטר, גוי מת"

הפעם הראשונה שנתקלתי בשטות הזו היתה לפני כשנה וחצי, בתגובה לאחד הפוסטים בבלוג זה. באופן מנומס תיקן אותי המגיב והסביר שהמילה "נפטר" היא למעשה "נפטר מעול מצוות". לפיכך, כך טען, אי אפשר להשתמש בה לגבי מי שאינו יהודי, ואינו חייב כל חייו במצוות האל. ההערה נשמעה לי מוזרה. התעלמתי. אלא שבשנה האחרונה אני נתקלת שוב ושוב בקביעה המרגיזה והגזענית הזו – בהתחלה בעיקר מכיוון טוקבקיסטים אלמונים ומתלהמים ברחבי הרשת, אבל בהמשך נפלו ברשתו של התיקון הגזעני רבים וטובים (כמה מחבריי הקרובים, כמו שנאמר) שהאמינו בנכונו ובהיותו מעוגן מימי ימימה במקורות בלי לערער על הקביעה המשונה. לבסוף, המילה "נפטר" הוחלפה בעריכה במאמר שכתבתי במסגרת עבודתי. זהו זה, גמרתי אומר בלבי. הבה נחסל את החארטה הזו אחת ולתמיד.

והרי העובדות:

מעולם, עד התקופה של השנתיים האחרונות לערך, לא היתה אבחנה לשונית במילה "נפטר" בין בני דת שונים. הן בספרות מתורגמת והן בספרות הישראלית תמצאו את שתי המילים, "נפטר" ו"מת", בהקשר של בני אדם מכל דת ומין, ואפילו בעלי חיים. זו המצאה מאוחרת, שאיני יודעת אם נולדה מבורות גרידא, ממניעים פוליטיים או מקנאות דתית. מעולם לא נתקלתי בשום מוסד חינוכי בהפרדה הזו בין מתים, ובצדק: עולה ממנה ריח לא טוב של גזענות במסווה.

פיתחו מילון. המילה "נפטר" על פי מילון אבן שושן פירושה: "1, השתחרר, נחלץ, סר מעליו החיוב. 2, נפרד, הלך מן-. 3, מת, נסתלק". בנוסף מופיעים הביטויים "נפטר מן העולם" ו"נפטר לגן עדן". שום מילה על עולן הכבד של מצוות ישראל.

אתם, שקיבלתם את ההפרדה הזו כמובן מאליו כמעוגנת במקורות, הטרחתם אי פעם לבדוק האם יש לה סימוכין בתנ"ך, במשנה או בלשון חז"ל? גם אני לא, כי למזלי גיגול מהיר גילה לי שרן הכהן מעיתון "הארץ" עשה עבורי את העבודה. למתעצלים ללחוץ על הלינק, הנה התקציר: בתנ"ך אין נוכחות כלל וכלל לפועל "נפטר". הוא מופיע לראשונה בלשון חז"ל, וגם אז רק כמילה נרדפת ל"מת", ללא שיוך ספציפי ליהודים או לעול מצוות. גם במשנה ובקיצור שולחן ערוך אין כלום. נאדה.

למען הלא משוכנעים האחרונים, פניתי למוקד הפניות של האקדמיה העברית ללשון באינטרנט. הם מאוד נחמדים ומגיבים במהרה, ואפילו מציעים באתר שלהם לעבור על שירים שכתבתם כדי לבאר מתוכם טעויות לשוניות, לתשומת לב המוזיקאים שביניכם. וזו תשובתה של ד"ר קרן דובנוב:

"נפטר" משמעו העיקרי 'הלך', 'עזב'. בחלק מסידורי התפילה כתוב בסוף כל תפילה ותפילה "ונפטרים לבתיהם", כלומר "הולכים הביתה". הצירוף "נפטר מן העולם" במשמע 'מת' עתיק הוא, ו"נפטר" הוא קיצורו.
לא נודעה כל סיבה לייחד את הפועל "נפטר" – לשון נקייה ל'מת' – דווקא לישראל. מכאן שאפשר להשתמש בו גם לגוי.

הבנתם? אפשר להרוג באופן סופי את האגדה האורבנית הזו? ברוך שפטרנו.


אם מנת המורבידיות הזו לא הספיקה לכם, חכו לפוסט הבא הגדוש בקברים פוטוגנים בחמישי.


 25 תגובות עד כה
כתיבת תגובה

נהדר! ומחזק את מה שהיה אומר תמיד ידידי לתיכון אדם ג', שאחרי כל מקרה משעשע היה מפטיר "אח, נפטרתי מצחוק!"

תגובה מאת ‏גיאחה ‏12.23.09 @ 0:28

יעל,
זאת התפרצות כעס הכי מלומדת וחמודה שראיתי אי פעם.

סחטיין עליך.
🙂
אור

תגובה מאת ‏אור_בי ‏12.23.09 @ 13:20

[…] 23 12 2009 לפעמים, אפילו עז יכולה ללמד אותך דבר או שניים. יעל רגב מסבירה לנו בפוסט […]

פינגבאק מאת ‏תעודת פטירה « Roee-geist ‏12.23.09 @ 19:58

ההפרכה האטימולוגית מעניינת מאוד. עם ההנחה שמדובר בגזענות אני רוצה להתווכח, אבל מכיוון שזה יצא מאוד ארוך, עשיתי את זה אצלי – http://ktzr.us/1px

תגובה מאת ‏רועי שהגיע אחר-כך ‏12.23.09 @ 20:01

[…] 2009 מאת בן לי יעל רגב, כותבת הבלוג "אפילו עז", מפריכה באלגנטיות בדיה נפוצה אודות השימוש במילה "נפטר", אשר אינה […]

פינגבאק מאת ‏גם לא יהודים נפטרים « דגש קל | כי שפה אנושית זה כיף גדול ‏12.23.09 @ 21:17

מעניין ומחכים. אני רק רוצה לחלוק על הקביעה שהבעיה הופיעה בשנתיים האחרונות. זכורים לי דיונים בנושא עוד בהיותי בתיכון לפני כ-10 שנים. כמובן, זה היה לא נכון אז כפי שזה לא נכון היום.

תגובה מאת ‏תומר א. ‏12.24.09 @ 11:59

רציתי להעיר, כי המקום בו נעשה בידול לשוני מוקפד בשימוש במילה נפטר ליהודי ומת לנכרי – הוא בקרב בני הציבור החרדי. ואני משער שזה לא התחיל רק בעשורים האחרונים.

ה"אטימולוגיה העממית" כנראה שווקה משם לזרועותיו הבורות של הציבור שנוטה לראות בהם מקור ידע לענייני יהדות, משום מה.

תגובה מאת ‏ישראל ‏12.24.09 @ 12:29

מעניין.
אם כן, ממה הוא "נפטר"? עד עתה חייתי על הרעיון שהוא נפטר מעול מצוות (דבר שנכון רק ליהודים). מאיפה הביאו את זה חז"ל, ולמה דווקא נפטר?

תגובה מאת ‏אייל ‏12.24.09 @ 15:31

הוא נפטר מעול החיים בעולם החומרי. התפיסה שהמילה "נפטר" בהקשר הזה מייצגת היא בודהיסטית לפחות כמו שהיא יהודית.

תגובה מאת ‏arnav lavan ‏12.24.09 @ 17:40

לגוים יש מצוות – הם בכל מקרה מחויבים בשמירת "7 מצוות בני נוח" – והיום יותר מדי יהודים "דתיים" שכחו זאת (והרבה עקרונות אחרים חשובים של היהדות), כנראה משום שחדלנו מלחיות בקרב הגוים.
חז"ל ידעו את הדבר, ולכן יכלו לומר "נפטר מעול מצוות" גם לגבי מי שאינו יהודי. עובדה היא שהם לא פירטו מאילו מצוות הוא נפטר, מ7 מצוות בני נוח, בהם מחויבים כולם, יהודים וגוים כאחד, או מתרי"ג מצוות שבתורה בהן מחויבים רק היהודים.

תגובה מאת ‏יאיר ‏12.24.09 @ 18:02

אה, טוב בלבלתי הכל. לא נורא…
התכוונתי לומר שחז"ל ידעו שגם הגוים מחויבים במצוותיהם, לא שהם אמרו ממש "נפטר מעול מצוות", עכשיו כשאנחנו כבר יודעים שהם לא אמרו זאת, אלא "נפטר מין העולם".
בכל מקרה, עוד התכוונתי לומר (ולא יצא בטייק ראשון) שאלו שלא מבדילים בין שתי קבוצות המצוות ולא מפרטים מי מחויב ב- (או נפטר מ-) מה, הם אותם אלו ששכחו ששבע מצוות בני נוח קיימות בכלל.

לא נראה לי שהצלחתי לתקן את התגובה הקודמת… נקווה לטוב…

תגובה מאת ‏יאיר ‏12.24.09 @ 18:06

[…] אלה איילון שלחה לי קישור לבלוג של יעל רגב, לפוסט נפלא ועצבני בשם כל אחד צריך בסוף למות. […]

פינגבאק מאת ‏המלצות הגולשים « עברית וחיות אחרות ‏12.25.09 @ 0:00

לאייל: כפי שהסבירו באקדמיה ללשון, הכוונה היא ל"נפטר מן העולם", מה גם שאחת המשמעויות של המילה היא "עזב" או "הסתלק".

ליאיר: חז"ל לא אמרו שום דבר על עול מצוות. כל הקישור בין "נפטר" ל"עול מצוות" הוא המצאה מודרנית מופרכת.

באשר לעניין הגזענות שהעלתי: האבחנה בין "נפטר" ל"מת" – שתי מילים זהות לגמרי, אלא שהראשונה נשמעת מעודנת יותר – הינה חסרת ביסוס לחלוטין מבחינה היסטורית ולשונית, ונולדה כנראה מהשקפת עולם מסוימת. כך גם הטוקבקים המתקנים בעניין ברוב הכתבות מסבירים בגסות ש"רק גויים וכלבים מתים". זה צורם ומכוער בעיניי.
איכשהו הרבה אנשים, ביניהם טובים וחברים, נפלו בפח ה"נפטר מעול מצוות" למרות שהשקפותיהם בעניין שונות. איני יודעת מדוע אף אחד מהם לא טרח לבדוק את הטענה הזו, שלי מיד נשמעה תמוהה.

תגובה מאת ‏יעל ‏12.25.09 @ 1:39

תודה, פוסט מצוין שמחייב קצת נוקדנות – "לבער", לא "לבאר" 🙂

תגובה מאת ‏odedee ‏12.25.09 @ 10:08

יעל, יישר כוח.

תגובה מאת ‏אלעד-וו ‏12.25.09 @ 15:33

עד כמה שהבנתי מגעת (לא מאוד רחוק) נפטר זה עזב או יצא. ולכן פיטורין זה עזיבת עבודה, פטר רחם זה הראשון שיוצא מהרחם ונפטר מהעולם זה עזב את העולם. ולכן גם נפטרים לבתיהם.
בארמית אומרים בר מינן, וגם כאן בר זה יצא, ובר מינן משמעותו יצא מאיתנו.
אגב, לפי הפינה של אבשלום קור הסתלק משמעותו עלה, ומי שהסתלק מהעולם עלה למעלה.

אבל יש מצב שאני טועה, בסך הכל אני די עצלנית ומעולם לא קראתי בעיון על הנושא. אם למישהו יש השגות והוא רוצה ללמדני בינה או סתם לרדת עליי, אשמח לשמוע

תגובה מאת ‏שירי קלמן ‏12.25.09 @ 21:36

השכלתי, תודה.
הערה קטנונית: התיקון הלשוני לפיו, לא לפיה.

תגובה מאת ‏דורצח ‏12.25.09 @ 22:31

אחד הפוסטים המפתיעים! מעולה. הבלאגן התרבותי שאפשר לדלות "מחארטה לשונית" שכזו הוא מרתק. נהנתי מאוד.

תגובה מאת ‏אורי זר אביב ‏12.25.09 @ 22:41

מאמר מאיר עיניים ביותר ועד מאוד, וגם משעשע בדרכו העצבנית. ברם, לא הבנתי למה טפלת לאובר-תיקון הזה סיבות של גזענות. אחד הדברים הדקים יותר בסוגיה "מלים נרדפות" הוא העילה הראשונה להמצאתן. על פניו, הרי אין סיבה להמציא מלה "סתם" בשביל הגיוון; מלה, כמו שכתב נהדר ביאליק במסתו "גילוי וכיסוי בלשון", היה לה רגע של הולדת, וברגע ההוא היא היתה יחידאית, הכמינה ניואנס שהיה כולו שלה, שרק למענו נהגתה לראשונה, ורק עם הזמן התבלתה עד למעמד הנלוז "מלה נרדפת". ככה שהנטייה, האנושית גם אם לעתים מוגזמת ומאולצת, של דוברי השפה היא לחפש בכל מלה את ה"רק" שלה. גם אני כעורכת לשון החזקתי עד עכשיו באבחנה, המסתבר בלתי מבוססת, בין "סתם" מת לנפטר, ורק משום השמחה הבסיסית שיש ל"נפטר" עילה משל עצמה. עול מצוות או עול הבשר, לא חשוב, התפיסה של מוות כשחרור והגילום של התפיסה הזאת במלה אחת הגניב אותי, ואם "נפטר" היתה אכן משמשת במיוחד לציון מת יהודי, הדבר היה מתקבל על דעתי כפשוטו, כחלק מתרבות שעד למאה ה-19 כל השותפים לה היו דתיים עד מאוד, ולגבי דידם "עול מצוות" היה חלק הכרחי בקיום הפיזי שלהם, כמו גם לשחרור ממנו.

תגובה מאת ‏רחל פרץ ‏12.25.09 @ 23:15

מודה שגם אני נפלתי כאן.
מצד שני, אני הייתי מתחכם ומבחינתי כולם היו "מתים" ולא נפטרים.

פוסט מעולה!

תגובה מאת ‏Jim ‏12.26.09 @ 17:39

בבית הספר הדתי והמקולל שבו למדתי לימדו אותנו שמדובר ב"נפטר מעול מצוות", בדיוק כמו שאמרו לנו גם ש"יהודים חכמים יותר, מוכשרים יותר ובכלל, טובים יותר מכל האחרים".
מקסים.

תגובה מאת ‏מאריה ‏12.26.09 @ 20:18

הנמצאה יורשת לרוביק רוזנטל? 🙂
אהבתי את הפוסט. תודה

תגובה מאת ‏דנה ‏12.27.09 @ 15:59

בשביל הפרוטוקול נרשום שאני לא מבין מה גזעני בחלוקה הזו בין נפטר ליהודי ומת לגוי.
בשביל הפרוטוכל 2 – אצלי בד"כ כולם מתים ולעיתים רחוקות נפטרים ללא אפליה.

אבל לטעמי השאלה המעניינת היא לא האם "נפטר מעל מצוות, מופיע בתנך או בחזל או שלא אלא באיזה שלב חדרה האבחנה הזו לשפה ולמה. בפוסט רמזת שזה משהו חדש (שנתיים). אני משוכנע שמדובר במאות שנים. לא שזה מחייב אותי כדובר אבל אם את כבר מתקטננת – תתקטנני עד הסוף.

ועכשיו לפינת הטחינה – ההשערה שלי (כרגע ללא שום סימוכין) היא שנפטר הוא אכן 'יצא'. וגם במובן יצא ידי חובה כלומר 'לא חייב כלום'. אין לי שום ספק שבלשון חזל (משנה, גמרא) המילה נפטר במשמעות 'לא חייב' שכיחה בהרבה מכל משמעות אחרת. המילה מופיעה בכל דייון בדיני ממונות ונזיקין "חייב או פטור" ובכל הלכה בענייני שבת "פטור אבל אסור".
אני מניח שלכן השתרש הביטוי פטור במובן של אין יותר חובות – חופשי מאחריות.
ועכשיו נכנס לזירה ביטוי נוספ שחיכה בסבלנות מאחורי הקלעים: "במתים* חופשי" (נמצא בספר תהילים) – משמעות הביטוי שאדם הוא חופשי באמת רק אחרי שמת כי רק אז הוא חופשי מהמצוות. כלומר פטור מהמצוות. והנה השכיחות של המילה 'פטור' כלא חייב והפסוק ב"מתים חופשי" הולידו את השימוש בנפטר מעול מצוות ומכאן הדרך קצרה לשימוש ב'נפטר' לעומת 'מת' בשביל להבדיל בין יהודי לגוי. ההבחנה הזו בין יהודי שמת לגוי שמת הייתה קיימת מקדמא דנא ויש הרבה מאוד הלכות שקשורות לזה כך שההבחנה המילולית התלבשה טוב.

מה שבאתי לומר בקטע הארוך עד פטירה הזה הוא שאני מנחש שהשימוש בנפטר ליהודי הוא די עתיק.

*"במתים חופשי" – הנה מחבר ספר תהילים עצמו לא עשה הבחנה ואצלו גם יהודים מתים.

תגובה מאת ‏אורן ‏12.27.09 @ 23:11

זה מעניין.
אני בדיוק קורא את "לפני המקום" של חיים באר, ושם (בעמ' 193) אחת הדמויות מתקנת את חברתה שיש להבדיל בין "מת" ל"נפטר" כנ"ל.
ההבדלה אמנם צלצלה לי מוכר, אבל למיטב זכרוני זאת הפעם הראשונה שראיתיה כתובה כך עלי ספר (והיא אכן נשמעה לי תמוהה במקצת. פשטות הכוונה ב"נפטר", זה עזב את העולם).
על כל פנים, ממהלך הדברים בעלילה נשמע שזו הפרדה נכונה לכאורה.
אז אם את כבר בשוונג של תיקון עולם, אולי תכתבי גם לסופר?

תגובה מאת ‏משה ‏09.28.10 @ 10:08

לי בכלל לא משנה מי מת ומי נפטר.
הרבה יותר חשוב מי חי, ומה איכות החיים שלו.ה 😃

ואם להיות קטנונית- (בסוף המאמר המרתק שלך)- אומרים ׳לבער׳ ולא ׳לבאר׳

תגובה מאת ‏גאלה ‏09.01.20 @ 15:56



כתיבת תגובה

(חובה)

(חובה)