אפילו עז


כתב לונלי פלאנט, בבאר שבע כבר היית?
יום יום רביעי, 16 אפריל 2008, 19:04
6 תגובות

הידיעה הזו שעשעה אותי השבוע: בחור בשם תומס קונסטאם התוודה כי המציא חלקים נרחבים ממדריכי המטיילים שכתב עבור לונלי פלאנט, ולפרקים העתיק חומרים ממקורות אחרים. את הזמן שחסך על בדיקת אתרים ובתי מלון העביר בסחר בסמים וקבלת טובות הנאה. במקרה אחד אף התעצל לנסוע לקולומביה, עליה נשכר לכתוב – "כתבתי את הספר כשהייתי בסן פרנסיסקו. באותו זמן יצאתי עם בחורה שעבדה כמתמחה בקונסוליה הקולומביאנית, והיא עזרה לי".

b-lonelyp_8082.jpg

קודם כל, אודה ואתוודה: בשמונה השנים האחרונות כתבתי לא מעט בשכר לאתרי תיירות באינטרנט, לעתים על מקומות שמעולם לא הייתי בהם. אחת הכתבות היותר מצליחות שלי בתחום היא מסלול רגלי מפורט לעיר אירופאית כלשהי שעד היום אני מקבלת שבחים עליו, וזאת על אף שרגלי מעולם לא דרכה בה. עם זאת, יש הבדל עצום בין כתבה בת אלף מילה באתר חינמי לבין מדריך מכובד בן 276 עמודים בעלות של יותר ממאתיים ש"ח. אתר אינטרנט ישראלי לא יממן עבורי כרטיס טיסה לאיי ונואטו (וחבל שכך), בניגוד למערכת עיתון או מדריך מודפס.

למרות שהוא מתהדר בכינוי "התנ"ך של המטיילים", אני תמיד נשארתי כופרת. הלונלי פלאנט אינו מה שהיה פעם – הוא התחיל כמדריך חתרני, משעשע, יוצא דופן, לעתים מאוד ביקורתי וסרקסטי (אם יצא לכם לקרוא מהדורות מוקדמות על מיאנמר, כשעוד נקראה בורמה), עבור תרמילאים עצמאיים, שבז לאותם תיירים הרצים מאתר לאתר כדי לסמן "וי". בספרים הראשונים היו אפילו עצות להשגת סמים במדינות המסוקרות. הגרסה הארצית למדריך הטרמפיסט לגלקסיה, אם תרצו. היום הלונלי פלאנט מכוון יותר ויותר למטיילים אמידים ובורגנים יותר, ודוגל בגישה פוליטיקלי-קורקטית ופוריטנית יותר למען שוק המטיילים האמריקאי. פעם הסיסמא של לונלי פלאנט היתה "Just go" – עזוב הכל, קח תרמיל, סע, יהיה בסדר. היום את מקומה של הסיסמא בדפים הראשונים תופסות רשימות יעדים ללו"ז נסיעה מוגדר שרק חסרים לידן הריבועים לסימוני ה"וי". לו היתה כיום בלונלי פלאנט רוח תרמילאית אמיתית אזי העצה הראשונה שהיתה כתובה בדפיו של המדריך לתרמילאי דרום אמריקה היתה: בחייעת, אחי, השתגעת, להוציא 273 שקלים על ספר?!

למען האמת, גם העולם הוא לא מה שהיה פעם. כשלונלי פלאנט התחיל את דרכו בסוף שנות השבעים, המזרח הרחוק היה באמת רחוק, לא מושג, אפוף אגדות. מזרח אירופה היתה מאחורי מסך הברזל. היום, כשאפילו סבתא שלכם נסעה עם החברות מהברידג' לטיול מודרך בסין, אין לך באמת צורך במדריך טיולים. את הדברים החשובים באמת במסע לא תמצא בלונלי פלאנט. תלמד אותם מהניסיון, ממטיילים אחרים שתפגוש בדרך ומעצות של המקומיים. מסע טוב ממילא מתגלגל מעצמו ולא מתחשב לרגע בתוכנית המסלול המסודרת שהכנתם מראש. שימו לב לתגובה התמוהה של מערכת הלונלי פלאנט על פרשת קונסטאם: "ספריו נבדקו, ולא נמצאו בהם אי דיוקים" – ובמילים אחרות: אינכם זקוקים לנו כמומחים שהיו שם, גם אתם יכולים לעשות כמוהו. חפשו דייט קולומביאני או פשוט כנסו לאינטרנט, הכל שם.

מה שהצחיק אותי יותר מכל הוא שקונסטאם סיפר שהמציא תיאורים ציוריים של מקומות שמעולם לא ראה, ומיד נזכרתי במדריך הלונלי פלאנט למזרח אפריקה (שקונסטאם לא היה שותף בכתיבתו). איני נוהגת להוציא כסף על מדריכים, אלא שבאפריקה קשה להסתמך על מידע ממטיילים (שממעטים לפגוש) או מקומיים (קשיי שפה או אינטרסים מסחריים), ולא הספקנו להתכונן כראוי לטיול. יום אחד, בעודנו שרועים על ספות הלובי באכסנייה בקמפלה, החלו כל הנוכחים מכל קצוות העולם לשטוח את טענותיהם כלפי המדריך. היו בו אי דיוקים פה ושם, היה חסר בו מידע בתחומים מסוימים לדעתי, אבל הבעיה הגדולה שהעלו כולם היתה שהלונלי פלאנט היה בעיקר חיובי מדי.
בלי שהרגשתם, התנ"ך המגניב הפך לסבתכם הפולניה: הוא נפתח ביותר מדי עמודי הפחדה על כל מחלה ואסון ותולעי מעיים שעתידים לפקוד אתכם אם תצאו למסע, והיה נאמן למוטו שאם אין לך משהו טוב לומר, תנסה בכל זאת, כי לא נעים. כל שוק עלוב של שבעה דוכני בננות היה "רוחש חיים", יישובים נידחים וסתמיים זכו לתיאור המתמרח על שש שורות שהמילים "שעמום המחץ" לא נכללו בו. אפילו על דאר א-סאלם, עיר שיש המתארים כ"עזה, עם חוף פחות מוצלח", היתה בוקסה שאמרה שאולי בכל זאת תבואו, יש בה "אווירה רגועה ונינוחה יחסית לערים כמו ניירובי" (קרי: פחות מקרי שוד מזוין בשעות הערב). אנחנו מצפים ממדריך תרמילאים שיאמר את האמת, שינפה עבורנו את מלכודות התיירות או את העיירות שאין בהם שום דבר חוץ מתחנת אוטובוס בדרך למקום אטרקטיבי יותר. שיגיד "האוכל בחלקים רבים באוגנדה גורם געגועים למטבח הצה"לי בקריה בפסח 94' – גם שם אכלנו רק תפוחי אדמה, אורז ובשר בלתי מזוהה, אבל לפחות היה עליהם מלח". לא יכולנו לשאול את עצמנו האם מחברי הלונלי פלאנט באמת פקדו את המקומות המשעממים הללו, או על איזה חומר היו בזמן הביקור שגרם להם לראות דברים שונים לגמרי מאיתנו.

חודשים ספורים אחר כך הגיע אחד מהמשתתפים בשיחה לישראל – ריקי, בחור יפני מטורף ומופלא. ישבנו במולי בלומס והרמנו כוסית לרגל אותו יום מיוחד: הלילה האחרון של מסעו שנמשך שנתיים תמימות דרך 104 מדינות ברחבי העולם. "את זוכרת שהתרגזנו באפריקה על נטייתו של הלונלי פלאנט לכתוב דברי שבח על כל מקום בעולם בלי טיפת ביקורת הכרחית?", הוא שאל. הנהנתי. הוא סיפר שמצא סוף סוף תיאור מדויק בלונלי פלאנט, ששיקף אחד לאחד את תחושותיו בביקורו במקום. לדבריו, כך כתב מדריך המזרח התיכון על באר שבע: "הנוף הנפלא ביותר של באר שבע הוא זה שנשקף במראת הרכב שלכם בעודכם עוזבים את העיר לכל כיוון אחר".

(אחותי חושדת שריקי המציא את זה. היא שאלה אם ראיתי את השורה במו עיניי. זה משנה? שאלתי בחזרה. גם אם ריקי צודק, האם המחבר בכלל ראה את באר שבע במו עיניו, או שמא שוב מדובר במקרה "לא נמצאו אי דיוקים"?)


 6 תגובות עד כה
כתיבת תגובה

למען האמת, הגילוי הנאות שלך קצת מתסכל אותי כי אני כן נוהג לקרוא המלצות למסלולים באתרים אונליין.

ברור שהם לא משלמים כרטיס טיסה אבל זה עדיין סתם יוצר תחושה לא נעימה.

תגובה מאת ‏אביעד ‏04.16.08 @ 21:19

א. ההערה הזו על באר שבע אכן מופיעה בלונלי פלנט של ישראל (והשטחים הפלסטינים) (אני מתבסס על מקורות שניים אמנם, אבל מדובר במספר אנשים בלתי תלויים, ובנוסף יש גם את זה: http://things.co.il/525
ב. תומס קונסטאם אכן כתב חלקים מהמדריך של קולומביה בלי להיות שם, לטענתו משום שמערכת לונלי פלנט לא שלמה לא מספיק כדי לנסוע. מה שהוא שכח לציין שהחלקים האלו היו בפרק המבוא, וכללו רקע היסטורי ותרבותי, קרי דברים שאין צורך לנסוע לקולומביה על מנת לכתוב (ומסיבה זו לונלי פלנט לא ששו לממן לא את הטיסה). אני בטוח שהזכרון הסלקטיבי שלו בכלל לא קשור לעובדה שהוא רוצה למכור את הספר החדש שלו על מעלליו ככתב טיולים.
מקור:http://www.lonelyplanet.com/about/thomas_kohnstamm.cfm

תגובה מאת ‏ניצן ‏04.16.08 @ 22:23

לאביעד: אין צורך להיות מתוסכל – באתרי אינטרנט ישראליים אומנם לא משלמים על כרטיסי טיסה, אבל בדרך כלל אם מדובר במסלול מפורט מאוד משתדלים להפקיד אותו בידי מישהו שהיה שם. גם המלצות ספציפיות על בתי מלון, מסעדות וכו' ניתנות על ידי מי שהיו שם (כלומר, מתיישהו בעברם קנו לשם כרטיס טיסה על חשבונם הפרטי…). בדרך כלל, כפי שניצן אמר, אתה כותב מבוא או הרחבות לאתרים שאינם מצריכים ביקור במקום. מצד שני, מניסיון, אמינות הכתבות תלויה גם בכותב ובעבודת ההכנה שעשה לפני הכתיבה – כעורכת יצא לי לתקן כתבות על מדינות שלא ביקרתי בהן שנכתבו על ידי כותבים שכן היו, על סמך הידע הכללי שלי ולא מעט. זה שהחתמת דרכון בכניסה לא הופך אותך למומחה.

לניצן: לרגע לא פקפקתי בקיומה של ההערה. ריקי שולת!!1
אני לא יודעת עד כמה עלי לסמוך על בקרת הנזקים של לונלי פלאנט. בכל זאת, לרעתם עומדת התגובה הראשונית של "לא נמצאו אי דיוקים" והיכרותי המייאשת עם מדריך מזרח אפריקה. אני עדיין חושבת שחלק מההמלצות בו מתבססות על מיילים מקוראים, הודעות מפורומי ה-Thorn Tree או הזיות מנטילת לאריאם.

תגובה מאת ‏yael ‏04.17.08 @ 0:20

אני עדיין שומר אמונים ללונלי פלאנט, שליווה אותי להרבה מקומות בעולם.
העצה שלי: בכל אכסניה אפשר למצוא תיירים אחרים שיחזיקו ספרים אחרים: Foot Print, Rough Guide ועוד.
השוואה בין כמה מקורות יכולה בהחלט לעזור.

תגובה מאת ‏יוחאי ‏04.17.08 @ 10:03

אני בעד לוותר על התיווך: בכל אכסניה אפשר למצוא מטיילים אחרים. שבו איתם על כוס קפה או בירה, ותשאלו – איפה טיילתם עד עכשיו? מה היה מצב הטרק כשעשיתם אותו? יש לכם המלצות על אכסניות טובות בדרך?
המידע שתקבלו מתרמילאים שזה הרגע טיילו באותם מקומות יהיה הרבה יותר מדויק ומעודכן מכל ספר שיחזיקו באמתחתם.

נכון, הלונלי באפריקה היה חיוני לאור העובדה שהנסיעה היתה די עניין של הרגע האחרון ורוב הזמן לא פגשנו מטיילים אחרים, אבל בסופו של דבר, חלק ניכר מהמסע נעשה על פי המלצות נוודים אחרים ביבשת שידעו לאבחן בין טוב לסתמי או רע.

תגובה מאת ‏yael ‏04.18.08 @ 17:50

אני מצטרך ליעל בדיעה שהמידע הכי רלוונטי והכי מדוייק יתקבל על המקום ממי שבדיוק היה. מעולם לא החזקתי מדריך כזה או אחר אבל בכל מקום אפשר למצוא מישהו שיש לו אחד אם אני בדרך למקום מסויים וצריך כיוון. וחוץ מזה, ממילא, כל מידע שהוא, אינו צקף לכולם והמלון הנהדר שלי הוא חורבה לאחר, והכביש שנסעת בו אתמול היום סגור אז.. ניחא.. פשוט צריך ללכת.

תגובה מאת ‏NoB LeSSe ‏04.19.08 @ 14:47



כתיבת תגובה

(חובה)

(חובה)