9 תגובות
ועכשיו לשיר האחרון, "ארץ זרה", עם סיום אינסטרומנטלי ארוך ונפלא:
נגמר.
מסקנה: הרבה יותר כיף לצלם באור יום מאשר במועדון חשוך. עד שמגיעים הביתה, ומגלים שיש מעל 200 תמונות טובות לבחור מהן לפוסט, וזה לא קל…
פוסטים דומים:
הוא שאמרתי – סחרוף-פרסקו, ביקורת הופעה.
אחווה בבר אילן – פורטיסחרוף בסוף של יום ושובו של קלפטר, פוסט מצולם.
9 תגובות עד כה
כתיבת תגובה
אני לא יודע אם זה שעת הצילום, השימוש באפקט ספיה או פשוט עננים שהיו, אבל הכל ביחד נותן הרגשה מאוד חורפית לתמונות האלו. ובאוגוסט בישראל – זה מבורך 🙂
נפלא
תגובה מאת omri-san 09.06.09 @ 16:03ווואו איזה אליפות
איזה עין ואיזו לחיצה
מאלף
יופי של תמונות. אהבתי את התמונה של הקהל על הטרסה (אולי כי השילוב של הספיה עם המקום מעורר זיכרונות ילדות).
אין ספק שלמיין תמונות אחרי הופעות זה פחות כיף מללכת אליהן ולצלם.
אני דווקא אוהבת לראות איך יצאו התמונות אחרי, אבל בתאורת מועדונים יש הרבה פחות קבצים לעבור עליהם מאשר על הערימה המייגעת של הופעה לאור יום.
אבל זה עוד כלום. מאנטארקטיקה חזרתי עם 4 ג'יגה של תמונות, וזה אחרי מחיקה מסיבית מאוד.
תגובה מאת יעל 09.11.09 @ 21:06התמונות יפות יפות. הכי אהבתי את הראשונה, השנייה וזאת של הקהל. אבל כולן מקסימות
תגובה מאת שחר 09.12.09 @ 16:10תמונות מעולות.
והערה אחרת – פיד ה-RSS שלך מכיל בעיקר מילות ספאם הקשורות לווליום (הכדור, לא עוצמת הקול).
נראה שהבלוג שלך נחטף מתישהו על ידי ספאמרים. כדאי לבדוק ולנקות את הפרצות.
התמונות הכי יפות בעולם
מרות ד' ועד בכלל.
כתיבת תגובה
עמודים: 1 2
9 תגובות