אפילו ×¢×–


הלינקס (24) שב וחוזר
יום יום רביעי, 20 מאי 2009, 2:37
7 תגובות

כולם עושים קאמבק עכשיו, אז אם הקספרים, תיסלם ואיפה הילד יכולים, למה לא רשימת הלינקים השבועית של "אפילו ×¢×–" על מוזיקה ישראלית מרחבי הרשת? מנות השבוע בתפריט: תחיית הסינגלים, רונה קינן, החדש של מוכיח-סחרוף, פרוג בעברית מהאלף החדש, שירה בציבור בהופעות – כן או לא, לי טריפון, סמי בירנבך, אבי בללי, הכישלון המוזיקלי של סלקום והשיקום המפרך של גרי אקשטיין.

b-rona_7061.jpg

אחרי ששנת 2008 הביאה לנו בעיקר חגיגות כך וכך שנים לאלבומי מופת ישנים והוצאות מחודשות, 2009 היא שינוי מבורך עם אלבומים חדשים ומסקרנים. הנה עוד אחד: 'שירים ליואל', היצירה המדוברת של רונה קינן (עם העטיפה המקסימה שציירה אחותה שלומציון), העוקב אחרי סיפור חייו של אביה. ראיון והשיר 'אתה מתעורר' וצילום מהאולפן מהקלטת 'זה לא הכל'.

לפני כשנה, באמצע העבודה על אלבומו הבא, התמוטט גרי אקשטיין באולפן עקב שבץ מוחי. מאז הוא מנסה להשתקם ובעיקר לחזור לסיבה שלשמה התאהב במוזיקה – נגינתו הנהדרת בגיטרה. ראיון מקיף בנרג' עם איש אופטימי, למרות הכל. וזה כמובן תירוץ לשים לינק לשיר הזה שאף אחד לא יכול שלא לחייך מולו.

לא, גל הפיוטים עוד לא מאחורנו. עוד אלבום שראה אור לאחרונה הוא "אדומי השפתות", ברי סחרוף ורע מוכיח בשירי אבן גבירול. יציאתו לחנויות לפני שבוע עברה מתחת לרדאר התקשורתי, אבל היום התחילה נענע דיסק לטפטף את הידיעה לתקשורת, כולל האזנה לשיר 'מליצתי בדאגתי הדופה' תחת כל אתר רענן (וכתבה גדולה במעריב בסופ"ש, כנראה).

רע מוכיח התראיין ל'הארץ' בעניינים לגמרי אחרים: "יש סצינה מפורסמת בסרט 'סולאריס', שבה הגיבור נוסע למתקן השיגור. במשך דקות ארוכות הוא נוסע במנהרה, וכל מה שרואים זה רק אורות חולפים. אני מאבד את תחושת הזמן כשאני רואה את הקטע הזה, שמבחינה מסוימת הוא מאוד משעמם אבל הוא מנטרל לי משהו במוח ומכניס אותי למצב של ציפה. הרגעים האלה, שאין בהם דרמה, הרגעים הכאילו מתים, יש להם משמעות אדירה בעיני". ציטוט שמזכיר לי שפעם סיפר שהוא מתגעגע לפאוזה בין השירים שיש בתקליטי הוויניל ולפעמים מעוניין להכניס שכמותה גם בדיסקים.

b-berry_1901.jpg

חבר אחר של סחרוף, סמי בירנבך, מתכנן על אלבום חדש. מה בפנים? שיר שנכתב למינימל, קאבר לביסטי בויז ורצועה על שם גיטריסט הפיקסיז.

נעם רותם סגר את סיבוב ההופעות של 'עזרה בדרך' הלילה, ושר ל-ynet את שיר הנושא (שלנצח יזכיר לי מחלת ים – אבל זה סיפור ארוך שיסופר בפעם אחרת). בעכבר העיר ובוואלה הוא סיכם וסיפר על תוכניותיו לעתיד. לא, הוא לא הולך להמציא את עצמו מחדש. "אני לא קם בבוקר ואומר ‘את זה עשינו כבר אז נעשה עכשיו משהו אחר'. זה נראה לי משעמם. יותר מעניין אותי לשכלל את הדבר עצמו. אף אחד לא אומר לקדישמן, מה נסגר עם הכבשים? למה לא גמל? למה לא זברה?".

ובינתיים, באלבום הבא של אטליז: "אנחנו מנסים להיות יותר קומוניקטיביים מאשר בקודם, מבלי לאבד את הייחוד שלנו. התבגרנו והבנו שזה לא שחור או לבן. וכמו בכל התבגרות, יש אלמנט של עצב, כי כשמתבגרים מוותרים על דברים, אבל מרוויחים דברים אחרים" – לי טריפון בראיון ארוך ל'סגנון'.

טרם יצא לי לשמוע את האלבום החדש של אבי בללי ויהודית רביץ משירי דליה רביקוביץ'. יותר מדי אלבומים, פחות מדי כסף, ואף לא קומפקט או כונן אחד פועל בבית. בינתיים אפשר לדגום מהופעת ההשקה את 'לזכרו של אנטואן דה-סנט אקזופרי' ומהאלבום את 'חלון', ולפתח ציפיות מהראיון אצל טל גורדון. "אנשים יכולים להגיד, `הזמן עבר, שנים חלפו`, אבל היא תכתוב `חורף וקיץ התהפכו בין גבעולי הדשא`… וזה הדבר שמאוד חיבר אותי אליה".

הכתבה הזו היא לא על מות קונספט האלבום, אלא על תחיית הסינגל. יותר ויותר אמנים מוציאים סינגלים לרדיו בלי קשר לאלבום מתוכנן. אמנים ואנשי התעשייה מנסים להסביר למה, ביניהם גלעד כהנא: "יש משהו מאוד מתסכל בדיליי שיש מרגע כתיבת אלבום ועד שהוא יוצא לחנויות. לפעמים אמן מקליט אלבום פרידה מאשתו, אבל הדיסק יוצא לחנויות כשכבר יש לו ילדה מהאישה החדשה שלו. סינגל נותן לך אפשרות לשלוף ולירות ללא עיכוב עצום שכזה". ובמילים אחרות: אני לא מתחייב ש'מונוגמיה' ו-'Burning up' יככבו באלבום הבא של הג'ירפות.

הרי עוד שני סינגלים מבית היוצר של כהנא: Darkness Illuminate Darkness עם קרני פוסטל ו-I thing I`m dying here, כולל הסיפור מאחורי ההשראה לכתיבתו.

נדב לזר מתרגש מאוד משובה של להקת פרווה חמה, ומפנק באלבומה הגנוז 'מוסיקת רחוב' להורדה חינמית. באותה הזדמנות הוא מציע היכרות קצרה עם הרכבי רוק מתקדם ישראליים נוספים החביבים עליו בשנות האלפיים: סימפוזיון, סוסיתא, ברוואז', קרוזנשטרן ופרוחוד (המופלאים!), אבק, אגרול, בוטניק וגיליאם.

סגול עצמי: אחרי כל הרעש סביב חברת התקליטים בניהולו של אביב גפן, כוכב נולד והאיחוד של משינה, היומרנות של סלקום להפוך לגוף שיוצר אמנות ומוזיקה ישראלית חדשה נכשלה בגדול. בנרג' מנסים להסביר איפה סלקום נכשלה, ותוהים האם ולמה החיבור עם גוף מסחרי עמד בעוכרם של הקאמבקים של משינה ותיסלם. נו, מי לעזאזל חשב שהקהל המבוגר של תיסלם הוא קהל היעד להורדת אנימציות בתשלום?

אוי דיוויז'ן בוחרים תשעה אלבומים פייבוריטים מתקליטייתם הפרטית. ויגור דייויד בואי עם בלוז ערבי-אפריקאי.

גיאחה משתף בכמה מחשבות על הקשר בין אמן לקהל בהופעה. שירה בציבור של שיר מוכר, טוב או רע? ולמה קהל האלטרנטיב הישראלי נסוג כשהאמן האהוב עליו מתחיל להצליח, כמו כבר לא שייך רק לו? "קהל הוא קהילה, וכשהקהילה מאמצת את ההתרחשות ולא רק צופה בה זה בעיניי נפלא ומדהים. תראו לכם שבניון יכניס גול ואף אחד לא יריע, כדי להישאר מנומס ולא להפריע לצופים שלידו". דיון ארוך נפרש בתגובות.

מורפלקסיס ממליץ על saccadic Eye Motion. נסו, ההורדה חינם.

'אותיות פורחות באוויר' של אביתר בנאי, הקליפ. הרבה אלבומים כבר אמרתי?

להורדה: מיקסטייפ כפול של שירי תל אביב לכבוד שנת המאה.

נדב אזולאי שר את 'סכינים' באולפנו של יוד קוטנר האב.

b-n-azulay_3962.jpg

שיר נוסטלגי לסיום: תודו ששכחתם כליל מהשיר הזה. לא חבל?

לילה טוב, או לפחות המעט שנשאר ממנו.


 7 תגובות עד כה
כתיבת תגובה

טוב שחזרת לבלוג, התגעגעתי (:

תגובה מאת ‏אריק.בר ‏05.20.09 @ 8:09

שיחקת אותה עם השיר של טובה גרטנר. אני, לפחות, ממש לא שכחתי ממנו

תגובה מאת ‏אופיר זמר ‏05.20.09 @ 10:27

יש סיכוי שחלק מקוראי הבלוג לא יכולים לזכור את השיר של גרטנר כי הם פשוט לא הכירו אותו עד עכשיו.
אכן, פנינה. 🙂

תגובה מאת ‏פרנק ‏05.20.09 @ 21:20

אני אפילו מעדיף ש"מונוגמיה" לא ייכנס לאלבום הבא של ג'ירפות. אני מת על ג'ירפות, אבל השיר הזה פשוט לא "שם".

תגובה מאת ‏גיאחה ‏05.21.09 @ 22:24

איזה כיף לך שאת הולכת להופעות. אילו היה לי כוח

תגובה מאת ‏איתמר ‏05.24.09 @ 15:31

שכחת שאני לא שוכח איש, בוודאי לא את טובה גרטנר

תגובה מאת ‏איתמר ‏05.24.09 @ 15:32

גייס כוח. זכור את מילותיו של ד"ר סוס: כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים.

תגובה מאת ‏yael ‏05.24.09 @ 18:13



כתיבת תגובה

(חובה)

(חובה)