יער במסלול מספר 2, הפארק הלאומי טיירה דל פואגו

ביקור בהר

טוב, נו. אי אפשר להתעלם מהריגוש של חציית קו היער. פתאום המקום ממנו התחלת ללכת נראה כל כך זעיר והעצים הגבוהים שביניהם התהלכת בשעות האחרונות הופכים לשמיכה ירוקה שנפרשת מרגליך עד שפת הים הרחוקה.

ממש מעל קו העצים. מבט אל תעלת ביגל

פרחי קיץ בהרים מעל העיר

סופה מתקרבת באופק. הפארק הלאומי טיירה דל פואגו

לגונה דל קמיננטה, טרק מעבר הכבשה (שכנראה ראוי לפוסט מצולם משלו)

שתי תמונות ההר הראשונות צולמו ב-Cerro del Medio, שם היכתה רוח כה חזקה עד שהמטפסים נאלצו להישכב על הרצפה כדי לא לעוף כל הדרך למטה. הצמחייה האלפינית למודת הרוחות והקור היא קטנה וממזרית: זעירה וצמודה לקרקע.

המפל שכולו רק שלנו

הכי כיף לגלות פינה חבויה ומופלאה שאף אחד לא מכיר. באותו יום פספסנו את ההסעה ללגונה אזמרלדה הפופולרית, ומתוך ייאוש יצאנו לשוטט ללא מטרה. במקרה, בירידה קטנה בין בתי אזור התעשייה והשכונות העניות יותר של העיר, מצאנו מפל מים גדול שגדה תלולה וירוקה משקיפה עליו. אי אפשר שלא לקנא בכמות המים בארגנטינה. אם המפל הזה היה בישראל כבר היו סוללים אליו כביש עמוס שלטי הכוונה, ומרפסת תצפית היתה מאפשרת לקבוצות מטיילים לערוך מנגלים בנוחיות. כאן התחבא המפל המרשים בחצר האחורית של העיר, ריק ממבקרים שיתפעלו ממנו. הוצאנו גזיה ופינג'אן, וישבנו ליהנות מהשקט.

תושבים מקומיים

חרק משונה

אחרי שרדפתי עם המצלמה אחרי הדורסים בפארק, אחד מהם דגמן מולי באמצע העיר

הארנבות הובאו לפטגוניה לתעשיית הפרוות ומאז השתלטו על הפארק הלאומי

בשדות

הצמח החביב עליי בפטגוניה. מקרוב הוא נראה כמו קיפוד קטן עשוי חצים

פריחה אביבית מאוחרת

תמונה אחרונה

האור האחרון של היום נופל על ספינה בלב הנוף הסגרירי. המצלמה נכנסת בחזרה לתיק, אנחנו אורזים. למחרת נצא אל הים בדרכנו הארוכה לסוף האמיתי של העולם. להתראות אושוואיה.