חג שמח! אחרי כמה ימים של השבתה כפויה, התקלה תוקנה (היאח לגיאחה!) ועל כן היום יעלו צמד פוסטים בזה אחר זה. מה בראשון? קומץ לינקים על מוזיקה ישראלית, מאת חמשת ורבע הכותבים שלא היו עסוקים בפול מקרטני

עם בוא השנה החדשה כולם ממהרים לסכם את זו שחלפה. אני לא אוהבת סיכומי שנה. קשה לי לדרג ולתחום אלבומים בתאריכי תפוגה קשיחים. לפעמים שיר השנה שלך הוא בן חמש שנים, שהתוודעת אליו לאחרונה או שרק עכשיו פתאום מילותיו משיקות למה שמתרחש בחייך. אז הבה נוותר על מבט אחורה ונסתכל קדימה: יש שני אלבומים שאני מחכה לצאתם בשנה העברית החדשה, ולמרבה השמחה שניהם צפויים לראות אור ממש בחודשים הקרובים – האלבום המשולש של פורטיס ו"נבל דוד אדום" של יאפים עם ג'יפים שיגיע לחנויות בנובמבר. כמובטח, הנה שיר ראשון מתוכו להורדה: שנת החרב.
שנה טובה ומלאת מוזיקה משובחת לכולכם.

גם פסטיבל אינדינגב מעורר ציפיות רבות, במיוחד לאור רשימת האמנים הארוכה שפורסמה השבוע, ביניהם: רות דולורס וייס, ג'ירפות, אסף אבידן והמוג'וז, דויד פרץ, גבע אלון, רם אוריון, פלסטיק פיקוקס, בום פם, אלי לס, מד בליס, ערן צור, עמית ארז ועוד ועוד. כל הפרטים באתר. עכשיו נותר לחפש טרמפ. כדאי לכם, אני קצרה ולא תופסת הרבה מקום, ומביאה הרבה אוכל.

החברים של נטאשה מקליטים אלבום חדש, ראשון מאז פירוק הלהקה, בשם המפתיע (והזמני) "הדור האחרון – הפסטיבל". מיכה שטרית מבאר: "האלבום נע סביב פסטיבל דמיוני שמתרחש אחרי שעולם ישן של מושגים קורס ונחרב, ומתוכו מתחיל לצוץ עולם חדש. ככה אני מרגיש היום. 2008 היא שנה היסטורית. אני לא יודע אם זה ייראה טוב בעתיד הקרוב, אבל ההשלכות של חורבן העולם הישן יהיו לטובה, כי הוא כבר לא נותן לנו כלום. אהבה ושלום, המושגים האלה ריקים, ואנחנו לא יכולים לחיות בלעדיהם. החלק של הפסטיבל הוא אחרי הקריסה, כל מיני טרובדורים מספרים מה היה ומה הולך להיות. סוג של וודסטוק עתידי ודמיוני". ראיון לא משותף בעליל עם שטרית ודוכין.

כנסיית השכל מפנטזים אף הם על אלבום קונספט.

טוב, נו, בשבוע כל כך דל של לינקים עבריים (כי כולם דיברו אך ורק על מקרטני, אבל על זה בפוסט הבא), אין לי ברירה אלא להתעלם מהפסקה הראשונה של הלינקס ולהזכיר את סיכומי השנה הבלתי נמנעים. בעכבר העיר מנו 5 דברים טובים שקרו השנה – מונוטוניקס, עלמה זוהר, כהן@מושון, אסף אבידן, קוטנר חוזר לרדיו וכבונוס לשנה הבאה גם את שפע הופעות החו"ל שפקדו אותנו (תוך התעלמות מחוסר ההיענות של הקהל לרובן). NRG העדיפו למנות 5 מוזיקאיות מבטיחות לשנה הבאה. גיא חגג' ותימורה לסינגר המליצו על קניות לחג מיבול השנה החולפת, וגם בנרג' סיפקו רשימת מכולת משלהם. במומה: הבחירות האישיות של כותבי האתר, מצעד המושמעים ביותר ותגליות השנה. עמיר אגוזי משקיע בפודקאסט סיכום שנה אלטרנטיבי, עם קותימאן, התפוחים, דיגיטל_מי, לרוז ואונילי ועוד. ואילו ניב הדס מתעקש שריקוד רומנטי של ישי לוי הוא שיר השנה של וואלה תרבות.

עמוס אורן מעדיף להתמקד בתופעה בולטת במיוחד השנה, והיא כמות האלבומים המושתתים על פיוטים וכתבי הקודש. הוא רואה בכך פתח להצטרפותו של קהל חדש לרוכשי הדיסקים. אני, לעומת זאת, תוהה לפעמים האם העובדה שכל כך הרבה מאמנינו עסוקים כעת בנבירה בעבר היהודי הרחוק בחיפושם אחרי מילים משמעותיות מן המקורות (או בטקסטים מהעבר הקרוב יותר, בקאברים) מעידה על כך שחסר לנו נואשות קול שייטיב לבטא את רחשי לבנו עכשיו, בהווה, ולומר משהו משמעותי על מה שקורה כאן סביבנו.

והנה, שלומי שבן אף הוא זומם בכיוון אלבום שלישי שיורכב מקאברים, בעקבות ההופעה המעניינת 'ספר השירים שלי'. זו הזדמנות מצוינת להיזכר באחד הקטעים המוצלחים ממנה, החיים שלי טובים על פי רנדי ניומן.

סיסי כותבת כל כך יפה על רות דולורס וייס בלבונטין ואולי לא ממש עליה.

חוה אלברשטיין מסכמת את סיבוב ההופעות הארוך בישראל אחרי שנים רבות של היעלמות מהבמה, ומוציאה אלבום הופעה. מתוכו, הנה הקטעים געגועים, "כפל" ו"וורה מבוקרשט".

הארץ מציצים לחדרי חזרות: לשבק ס' שישיקו ביום שבת את אלבומם החדש, ולאלי לולאי ומידנייט פיקוקס שישלבו כוחות בערב מחווה ליונה וולך באותו יום.

יאללה מסיבה! דיגיטל_מי מציע את המיקסטייפ "מסיבה ישראלית" להורדה חינמית, ובו שלל רמיקסים לאריאל זילבר, קרח 9, ברי סחרוף, שלמה ארצי, שרון ליפשיץ ואחרים.

זהו זה. יבול דל, הזהרתי מראש. נסיים כרגיל בקליפ נוסטלגי מנבכי יוטיוב: בחירה משונה למדי, אבל ככה זה כשנמצאים ממש לפני הנסיעה לארוחת חג משפחתית. אז הנה הוא, האיש עם העניבה הארוכה ביותר בישראל. חג שמח.