בודאי שמתם לב שלאט לאט רשימת הלינקים השבועית זזה מיום ראשון לשני. תמיד יש לי את ההרגשה שכל יום ראשון פרוש לפניי להכין את הלינקס, וכך מתחלפת שעה בשעה וראשון בשני. את הרשימה הזו התחלתי להזין למערכת כמה דקות לפני חצות ביום שני, על סף שלישי. כך, בטרם תרגישו, יתחלף מועד הרשימה לשלישי, אחר כך לרביעי, ומתיישהו עצלנותי המפורסמת תחזיר אותו בחזרה לראשון. היאח. ובינתיים, היום בתפריט: טעימות מהחדשים של אסף אמדורסקי ו-1:1, טעימה נושנה מבום פם, קטעי וידאו מחוצמזה, בילי הולידיי באשקלון, אפור גשום, רונן בן טל, חוה אלברשטיין בדואט, איזבו, צ'ארלי מגירה, רחוב סומסום והקול הדרמטי שליווה כל יציאה שלכם לקולנוע.

קרוזנשטרן ופרוחוד. קטע וידאו מפסטיבל חוצמזה בהמשך

אושיית האינדי יובל הרינג השיק בלוג חדש של מאמרים על הסצנה האלטרנטיבית בארץ. הפוסט הראשון (והיחיד, לפי שעה) עוסק בגיאוגרפיה של מועדוני תל אביב דרך עיניו של אמרגן הופעות – האם כמות הבמות הגדולה בתל אביב והרוטציה שעושה אמן ממוצע ביניהם מדי שבוע מועילות לאמנים או לא?
(הצעת ייעול: להוריד את הצורך בהרשמה המעצבנת כדי להגיב לפוסטים)

האלבום החדש של אסף אמדורסקי יוצא השבוע, ועל פי הביקורת של עינב שיף כנראה מכפר על זוועות הקאברים בווקודר באלבום הקודם. במידה ואתם עדיין מהססים אם להוציא עליו את מעותיכם (אם נשארו כאלו אחרי הכרטיס לפול מקרטני), ב-ynet משמיעים לכם 3 שירים: 'מטוסים', 'מהסוף להתחלה' ו'גשם מטאורי'. רוצים עוד? בוואלה יעלו מדי יום שיר אחד מהאלבום. השניים הראשונים: סיני והרי את.

פרויקט 1:1 מציג את ברזל: ספר של סיפורים קצרים מאת ערן בר גיל ולצדו אלבום רוק של קבוצת אפס שמתכתב עם הסיפורים שבו. בוואלה מציעים טעימה מארבעה צמדי סיפור ושיר.

אחרוני הכותבים על פסטיבל חוצמזה לכאן! צור א' מסכם את יומו הראשון של הפסטיבל לשרת העיוור, ומתבל בקטעי וידאו מההופעות של לבנון, M.E.S.S וקרוזנשטרן ופרוחוד המופלאים. לא מספיק לכם?בשיטוט ביוטיוב תמצאו גם את קין והבל 90210 והפיטס.

אפרופו מציאות ביוטיוב: בכל הופעה שראיתם בה ויולה על הבמה בשנים האחרונות, אחזה בה גליה חי. היא ניגנה עם כולם – כנסיית השכל, נקמת הטרקטור, אלון אולארצ'יק, פורטיסחרוף, פאניק אנסמבל ומי לא. איפה הכל התחיל? ברחוב סומסום, כמובן.

ואיפה התחילה בום פם? אבי מ-qube יצא בעקבות עטיפת דמו ישן וחזר עם הממצאים.

דויד פרץ אמר פעם על רות דולורס וייס: "זה כמו לגלות את בילי הולידיי או ביורק באשקלון". בן שלו שמע ונפגע. הסינגל קיץ מחכה לכם כאן.
ובינתיים רות בוחרת עשרה ספרים אהובים בנרג', מקסטנר ועד קאמי.

דויד פורץ מפרסם כתבה אוהדת על זוכה כוכב נולד?! ואפרופו "וגר זאב עם כבש", ליעל מאירי יש הוכחות לכל מי שלא מאמין שדויד ברוזה ניגן עם אכזבות' בפטיפון (שימו לב לתמונה 15). טוב, מה הפליאה הגדולה – האם יכולה להתקיים בישראל הופעת התנדבות במקלט בלי שברוזה יתייצב מיד בפתח?

צ'ארלי מגירה והמודרן דאנס קלאב בהופעה בחוצמזה

ההופעה הכי מדוברת בשבוע שעבר היתה כנראה זאת של מודרן דאנס קלאב, ההרכב של צ'ארלי מגירה ומיכל קהן: בעכבר, בראיון לעינב שיף ובמדור האופנה של וואלה. על הדרך קבלו גם ראיון ישן של צ'ארלי באינדי.איי.אל. מהדגימה היחידה שלי בפסטיבל חוצמזה, הם לא עשו עליי רושם רב. הפרפורמנס של קהן היה מוגזם לטעמי והרגשתי שהוא וכל המסביב תופסים את תשומת הלב על חשבון המוזיקה. איכשהו, גם הת'רד על ההופעה בפורום מוזיקה ישראלית ב-ynet התגלגל לכל מיני כיוונים ופחות התמקד במוזיקה עצמה.

ריימונד מנתח את האלבום החדש של איזבו.

אחת הבעיות המרכזיות של הסצנה האלטרנטיבית בישראל בשנות השמונים היתה חוסר התיעוד שלה. הרכבים רבים נעלמו בלי להשאיר חומרים מוקלטים, אחרים הוציאו אלבומי ויניל שמעולם לא הועברו לדיסק (האלבום המצוין של ז'אן קונפליקט, למשל), או גרוע יותר, קסטות – פורמט שנשחק במהירות ופס מן העולם.
אחת מהן היא 'פברואר' של אפור גשום (מיכל ספיר, אלון ידגר, אורן קפלן, אורן רביב ועודד שכטר). מסתבר שעכשיו, בשקט בשקט, אפשר לרכוש את האלבום דרך paypal בקישור בעמוד המייספייס של הלהקה. עוד אייטיז אלטרנטיבי בסוף הרשימה.

הי, הצלחתי לפתוח כתבה בנענע10 בלי שהדפדפן יקרוס! התכולה: שרון מולדאבי מספר על תכולת האייפוד שלו (אני חייבת לקנות אחד מהנגנים הדיגיטלים הללו. השבוע נפל לי הווקמן מהתיק ואנשים בהו בי כאילו הצהרתי על שנאתי לחומוס).

לבונטין 7 סוף סוף עושה מעשה ומשיק אתר אינטרנט. מייספייס זה רע. השלב הרצוי הבא: אוויר בהופעות עמידה צפופות.

אתר חדש נוסף: לקראת אוסף פאנק-רוק שייצא בהי-פייבר, פתח הלייבל אתר לסצנת הפאנק-רוק המקומית.

עומר דיקמן מעוצבן על הסאונד במועדוני ישראל, אבל לא רק: הוא מעוצבן עוד יותר על כך שמבטלים את זכותו להיות מעוצבן על כך. כאן אני מסכימה איתו. יש הרגשה שבתור צרכני מוזיקה בישראל מצפים ממך להגיד תודה ולשתוק. כשמתלוננים על כמות המעשנים במועדון הממוקם במרתף, נוזפים בכם ש"ככה זה ברוקנרול"; כשמועדון לא מפעיל מזגן ביום שרב אומרים ש"להזיע זה חלק מהעניין של להיות בהופעה, לא מתאים לך, לך לפילהרמונית"; כשעמוד מסתיר חצי מהבמה יפטירו "גם ברוקסן היו עמודים".

כל מטפחי קריירות הסולו מהדג נחש. צולם במוצ"ש בבארבי כפר סבא

עוד להאזנה/צפייה:
* פזמון חוזר הוא פרויקט של מעריב ומשה לוי שבו מדי יום מצטרף לרצף שיר נוסף בביצוע חי עד לשובו של השבוי גלעד שליט. בין המשתתפים: שלומי שבן, דודי לוי, דניאל סלומון, ארקדי דוכין, נעם רותם, אלון אולארצ'יק, בטי ועוד.
* שתי זמרות, דואט של חוה אלברשטיין וגליקריה.
* Blood Pressure, סינגל חדש ליוזלס איי.די.
* שולי רנד בביצוע לייב למה התכלית.
* אחרי שאנן סטריט ויאיא אהרונוב, עוד חבר בדג נחש מטפח במקביל קרייירת סולו. גיא מר בביצוע מחדר החזרות לזה לא ברוקלין.
* עדיין לא הצלחתי להבין מה בוער לתנועת 'השומר הצעיר' לערוך החודש מופע ענק לכבוד יום הולדתה ה-95. חיכיתם עד עכשיו, למה לא להמתין עוד חמש שנים לחגיגות המאה? כך או כך, דני סנדרסון מבצע לכבוד המאורע את שיר הדייגים.
* אבישי כהן בביצוע לייב לאהבה חדשה.
* קליפ חדש: שיר התירוצים של עינת אקר.
* חמישה שירים מהאלבום החדש של התבלינים.
* ערן צור מבצע את סלוויון של יאיר הורביץ.
* שבק ס' – לעוף כמו ציפור.
* אחושילינג ברימיקס של אורי שוחט עם פלד ואורטגה, סקיי ובוסקילז ונועה פארן.

לינק למוזיקה לא ישראלית: Killing in the name of בא-קפלה?! טוב, זה לא הרמוני כפי שזה נשמע. Rage against the machine הופיעו מחוץ לכנס המפלגה הרפובליקנית בארה"ב עד שבאה המשטרה וסגרה את החגיגה, למרות האישורים המוקדמים שניתנו. מוקפים בקהל זועם, הוציאו החבר'ה מגפון ופרצו בשירה. איזה קטע וידאו ענק (שנגנב מהרשימה המלכותית של גיאחה השכן).
שימו לב לשני דברים: 1) "אנא עזבו את המקום באופן מסודר" הוא לא משפט שחשבתי שאשמע אי פעם מפי רייג'. 2) בניינטיז היה הרבה יותר קל לקבל את עזרתו של הקהל בעשיית קצב במחיאות כפיים – כיום בערך כל יד שנייה אוחזת במצלמת וידאו כדי לתעד.

לינק לא מוזיקלי בעליל: דון לה פונטיין הלך בשבוע שעבר לעולמו. השם כנראה לא אומר לכם דבר, אבל את קולו לא יכולתם לפספס.

קצת אייטיז לסיום: הזכרתי קודם את סצנת השוליים בשנות השמונים, ונדמה שכל שם שנזכיר בה מיד מתקשר לרונן בן טל. איש אור כשדים, ז'אן קונפליקט, כרומוזום 2, אולפני די.בי ותקליטי בום-צ'ה. בשנת 2003, אחרי תקופה ארוכה שנעלם אל מאחורי הקלעים של סצנת המוזיקה הישראלית, עבד על אלבום חדש. היו דיבורים על כך שבצאתו יודפסו מחדש גם האלבום של אור כשדים ו'תיקיות', אך למרבה הצער הוא לא ראה אור מעולם. הקליפ שאיתו נסיים לקוח מגיחה בת ארבעה שירים בלבד לבמה ב-2007, שם ביצע את בתוככי נפשי. שמעו לי, אל תסתפקו בביצוע הזה. קפצו לעמוד המדיה באתר של דודי לוי, גלגלו לתחתית העמוד, ושם מחכה השיר בביצוע רועם יותר לצד הופעה שלמה של אור כשדים ברוקסן מ-1991. איזה כיף.
וכמובן, תמיד אפשר להיזכר בקליפ שביים ל-One day I smile של להקתו, ז'אן קונפליקט. שימו לב לצבע האדום העז בפתיחה – בשנות השמונים, כשהתחנה המרכזית בתל אביב עוד היתה בבנייה, וטרם הוקפה עובדים זרים, טיפוסים מפוקפקים והמון המון פיח, קירותיה החיצוניים יכלו לשמש רקע אירופאי אפל, אמנותי ומשכנע לקליפ ניו ווייב. מי היה מאמין.

שבוע קל וקריר לכם.
אה, כן: אני מחפשת טרמפ לאיזבו בשישי בצהריים (בתקווה שאוכל להגיע), וקומבינה לרכישת מצלמה חדשה של קנון. כל היודע דבר על מקום הימצאם של אלו מוזמן ליצור קשר.