היישר מהבוידעם: הגדה מיוחדת לפסח שהודפסה בעקבות מלחמת ששת הימים

שמתם לב עד כמה הספינקס דומה לקתדרלה מהכיכר האדומה?

הענף המשפחתי שמגיע עד לאדמו"ר הקודם מסאטמר באילן היוחסין שלנו היה מצקצק בלשונו למראה שולחן ליל הסדר שלנו. תמיד היינו משפחה של כופרים. פעם עוד קראנו את ההגדה באופן חלקי – עד היום זוכרים לנו את היום בו התארחנו בליל הסדר בבסיס צבאי שדודי פיקד עליו ומשנפתחה ההגדה אחרי האוכל זעקנו: "מה?! זה ממשיך?!" – היום כבר איננו טורחים להוציא אותן מהארון. פעם הן היו טמונות בארונית מתחת לטלפון בבית של סבא. באותו חלל מאובק שראה אור רק יום אחד בשנה הצטבר לו אוסף אקלקטי משהו של הגדות לפסח: חלקן חגיגיות בכריכה קשה ומעוטרת זהב ואיורים, חלקן בשחור-לבן פשוט, כמה וכמה מהסוג שצורף בשנות השבעים והשמונים לגיליונות החג של מעריב וידיעות מנייר עיתון שמשאיר צבע שחור על האצבעות, אחת צבאית, כל אחת קובצה לה מהאל יודע היכן, וכמובן, בכל אחת העימוד שונה לגמרי, מה שגרם לכך שהשיח הנפוץ בשולחן החג היה:

– רגע, רגע! באיזה עמוד אנחנו נמצאים עכשיו?
– לא משנה, בואו נקפוץ שניים קדימה, אני מת מרעב.

הפייבוריטיות שלנו היו שבע הגדות זהות, גבוהות וצרות בצבע חאקי עם ספירלה שבלטו בתוך בליל ההגדות לפסח. אלו לא היו סתם הגדות, כי אם פריט משעשע מתקופת פוסט מלחמת ששת הימים. פסח 1968. המדינה עדיין באופוריה, הפרחים לצה"ל, הפטריוטיזם בשיאו, וניסן פלג שירותים גרפיים מחליט לשקף את כל אלו בהגדה מיוחדת לפסח (אנו משערים שמדובר ביוזמה של חברת הביטוח הסנה כשי לעובדים, כי בחלקן מופיע דף נוסף עם הלוגו וברכה קצרה אך קולעת). על כריכתה בצבע הצה"לי מתנוססים באותיות קידוש לבנה הכיתוב 'מעבדות לחירות' ואיור מעפן של משולשי פירמידות שבתוכם תמונות צבאיות, כי אין דבר המסמל יותר את אווירת החג המשפחתית מטנק מצרי העולה באש.

ההגדה, צד א' וצד ב'. אין כמו ריח רימון העשן הורוד על הבוקר

נתקלתי כבר בהגדות שונות ומשונות, כמו הגדה פוליטיקלי קורקט בסדר רפורמי בלוס אנג'לס שהתעקשה על כל ארבעה בנים להביא ארבע בנות, ו"היא שעמדה לאבותינו *לאמותינו* ולנו" – אבל זו החביבה עלי מכולן. בהגדות הלאומיות הללו האותיות גדולות וקריאות ומאחוריהן רקע המורכב מערב רב של איורים בחום ובאפור: קריעת ים סוף, מצות, פירמידות וכוסות יין לצד F16, צנחנים בכותל וסמלים סובייטים. בין כל אלו נטועות תמונות חגיגיות של שלדי רכבים מגויסים, אוניות קרב ותזמורת המשטרה במגדל דוד. אך השוס הגדול הוא הפירושים.

כמו ספרי תנ"ך של קאסוטו, גם להגדת ששת הימים יש פירוש משלה, באותיות קטנות אדומות בתחתית הדף, המבאר את ההגדה ברוח הימים ההם. כי "קדש" זו לא רק ברכה על היין, אלא גם "הראשון במבצעים הגדולים כנגד מצריים בעת החדשה". דוגמאות? בבקשה:

כרפס – תיבה זו טומנת בצה"ל סיסמת חיים – כלל ראשון פה סגור
(לא אמרו שהצבא צועד על קיבתו?)
…
עבדים היינו לפרעונים של ימינו במדינות הסובייטים ובמדינות ישמעאל.
…
חכמינו שהיו מסובים בבני ברק היוו את המטה הכללי (מטכ"ל) של המצביא העליון בר כוכבא… מכאן אנו למדים כי גם בימים ההם – אשר סללו את הדרך למלחמת השחרור שהתנהלה מאז ועד ימינו – עמדו בראש צבאות ישראל מפקדים צעירים.
…
ונתתי מופתים בשמיים ובארץ – משמע: שילוב כוחות האוויר והיבשה.

הקומנדו הימי היה נותן בהם סימנים

צפרדע – מכות שהנחיתו אנשי הצפרדע על ראש מצרים, על האי גרין, בראס סעדאת ובמקומות ממקומות רבים אשר נשארו כמוסים.
ערוב – סימן למעורבות ההופכת למכה פנימית בארצות ערב. הרוסים דוחקים רגליהם של המצרים וחומסים את ארצם. אפשר גם לפרש ערוב-ערב-רב של יחידות מכל הצבאות, מכוויית, מלוב, מסודן, מאלז'יריה, כל אלה אשר ניצבו על גדות התעלה וספגו את מכות צה"ל.
דבר – אות לחורבן ערי התעלה.
ברד – מכות חיל האוויר שירדו כברד על צבא מצריים ועריה.
ארבה – מכות התותחנים שהפליאו בירי הארטילרי.
חושך – סימן לניתוק מקורות האור של מצרים בפשיטות הקומנדו הנועזות אל עמק הנילוס.
…
משלחת מלאכי רעים – הם הסובייטים המשתלטים על מצריים ומקשים את לב המצרים להוסיף ולהמשיך במלחמה.
…
ויהי בחצי הלילה – כאן צריך להרבות ולספר בלוחמת-הלילה של צבא ישראל וחילותיו – מאז מלחמת השחרור, פעולות התגמול ועד מלחמת תשכ"ז. צריך לספר בפשיטות חצי הלילה בתקופת מלחמת ההתשה, בפעולות הרבות שהוסיפו וגילו ללוחמי צה"ל רז לוחמת חצות-לילה.
(ובמילים אחרות: בחיים לא נגיע לקינוח)

סובייטים עליך, ישראל!

וכמובן – איך אפשר בלי השלאגר של החג:

שניים מי יודע? שני מעמדי הר סיני (בימינו) אני יודע.
שלושה מי יודע? שלוש מלחמות (מלחמת השחרור, מלחמת קדש, מלחמת ששת הימים) אני יודע.
ארבע מי יודע? ארבע חזיתות מצריים, ירדן, סוריה ולבנון אני יודע.
חמישה מי יודע? חמישה חלקי ארץ ששוחררו (עזה, יהודה, שומרון, גולן וסיני) אני יודע.
ששה מי יודע? (כולם ביחד!) מלחמת ששת הימים אני יודע.
שמונה מי יודע? שמונה מדינות ערב שקמו עלינו אני יודע.
תשעה מי יודע? תשעה חילות צה"ל אני יודע.
עשרה מי יודע? מבצע עשר-המכות במלחמת השחרור אני יודע.
אחד-עשר מי יודע? יא' באדר, יום שחרור אילת, יום גאולים לים סוף אני יודע.
שנים-עשר מי יודע? שנים-עשר גלויות שנקבצו במולדתם אני יודע.
שלושה-עשר מי יודע? שלושה-עשר עיקרים שנוספו על יג' עיקרי אמונה אני יודע.

אגב, חדי העין ישימו לב שלמספר שבע לא מצאו פירוש אקטואלי, ועל כן התעלמו ממנו באלגנטיות. או שמא גם זו קנוניה של הסובייטים.

ונסיים כמובן בברכה, בחסות הסנה, חברה ישראלית לביטוח בע"מ (הלוגו נשאר מחוץ לפריים):

חג שמח!

פוסטים בנושאים דומים:
משרד התקשורת גאה להציג: הטלוויזיה, מכשיר הפלא – מציאה מהבוידעם: מדריך למשתמש מטעם משרד התקשורת הישראלי שיצא ב-1971 במטרה לעזור לאזרחי המדינה המבולבלים בהתמודדותם עם ההמצאה החדשנית.