יו, אשמח! אם לא ביוטיוב אז אפילו בעותק של קסטת הוידאו. יהיה משעשע לצפות בזה ממרחק השנים.
(בטח לא תיעדו את הקטע שבו איבדו שליטה על מצלמת הרחף וכמעט ערפו לי את הראש)

וואו איזו תקופה! גם זקני צפת הראשון יצא באיזור הכללי הזה…יש לי איפשהוא את מופע "רוק במקום טניס" בוידאו (בהנחיית קוטנר, כולל מעברונים עם INFECTIOUS GROOVES ברקע…).אם אמצא אותו, צפו לצפות בו ביו טיוב הקרוב לביתכם

אה… תראי, את גורמת לי לפקפק בזיכרוני. אני זוכרת את העניין הספציפי הזה באופן די חד, אבל אולי מרחק הזמן קיבע אצלי איזו אמת שלא היתה כזו. לא עקרוני.

לעניין השני -
נראה לי שההבדל בין מה שאני אומרת למה שאת זה שאת, טובת לב שכמותך, מאמינה שאלבום נהיה לקלאסיקה פשוט בזכות איכותו הנצחית, ואילו אני, צינית שכמותי, מאמינה שאלבום הופך לקלאסיקה בזכות כמה מובילי דעת קהל שאומרים עליו שהוא כזה.

המסקנה ההכרחית מההנחה שלי היא שבהעדר מובילי דעת קהל משמעותיים לא תהיינה גם קלאסיקות משמעותיות.
על השאלה אם יש או יהיה כזה אלבום מבחינת איכות - אין לי ספק קל שבקלים שיש ויהיו. זה רק שהקלאסיקות שלי והקלאסיקות שלך לא יהיו אותם אלבומים והסיכוי לקבל הכרה רחבה הולך ואוזל.

את בטוחה? אני הלכתי גם בזמן אמת והתחבטתי בין השלושה (בסוף החלטתי לרכוש את קספר והכנסייה מפאת מחסור בכסף, וחיכיתי עוד חודש עד לקניית איפה הילד). אני גם זוכרת שבעבר דיברתי הן עם שי להב והן עם חמי רודנר על עניין ההוצאה המשולשת בשבוע אחד.

לא משנה. לעניין השני, אז לא יהיה מה לחגוג רק בגלל הפילוח? אני חושבת שהזמן ומרחק השנים כן מאפשרים פרספקטיבה ואיחוד סביב אלבום שאולי התפספס בזמן אמת. השאלה היא לדעתי האם מבחינת איכות יהיה/יש אלבום משמעותי שכזה מהשנה הנוכחית.

בתור מי שהלכה בזמן אמת לחנות התקליטים ורכשה את שלושת האלבומים האלה, הרשי לי תיקון קטן: לא באותו שבוע כי אם ב-3 סופי שבוע עוקבים, כך יצאו שלושת האלבומים האלה, ואת השבועות שאחר כך ביליתי בלנסות להכריע את מי מהם אני אוהבת יותר, כשכל יום הייתי משנה את דעתי, עד להכרה שזה עניין של המצברוח שלי יותר משזה עניין של האיכות שלהם.

האם יהיו לנו אלבומים מהזמן הנוכחי לחגוג להם יובל כזה או אחר? לדעתי התשובה היא לא. המציאות המפולחת והרוויה של היום כמעט ואיננה מאפשרת קיומם של קונצנזוסים רחבים שכאלה, הן לגבי אלבומים שיוצאים כרגע והן לגבי הסיכוי לגלות אלבום שיצא זה לא מכבר. מי בדיוק יעשה עבור הציבור הנרחב את השירות הזה?
מי הוא הקוטנר של דורינו? מי האהוד מנור?
זה אפילו לא בגלל שלא גדלו לנו אנשי תקשורת כריזמטיים מספיק - זה כי הפילוח העמוק גורם לפרוסות העוגה להיות דקות ואווריריות כל כך עד שאין לציבור אפשרות להתאגד סביב אלבום כזה או אחר ולהכריז עליו כעל קלאסיקה ראוייה.

לאשס - ברור שרק מבחן הזמן יוכיח עד כמה אלבום מסוים היה משמעותי. לא רק במובן ההיסטורי, אלא גם במובן האישי (יש אלבומים שאתה מגלה את יופיים רק כמה שנים אחרי, או להיפך, מתפכח מהתלהבותך מהם). השאלה שלי היא האם באמת בעוד עשר שנים מהיום נראה בהסתכלות בדיעבד אבן דרך כלשהי או לא, בין כל ההתרפקויות הנוסטלגיות ומתקפת הקאברים שתופסים יותר ויותר מתשומת הלב התקשורתית. אני לא מצפה לקבל על זה תשובה עכשיו, מן הסתם.
אגב, לחכות לדבר הבא זה לא דבר רע. פלונטר, אחרית הימים ואלבומים משובחים נוספים היו כישלון מסחרי בזמן אמת - קח לדוגמא את האלבומים הבאים של קספר, השני והשלישי, שזכו להתעלמות כה מוחלטת מהקהל עד שהלהקה התפרקה בעקבותיהם, ורק שנים מאוחר יותר התגלו על ידי המאזינים כשכבר לא היתה להקה לנגן אותם. אי אפשר לחיות בעבר, צריך לשמוע את מה שקורה כאן היום ועכשיו, לפני שייעלם ונצטרך רק להתרפק על זכרונות עבר שלו.

לגיא - כאמור, הקסטה של הגרסה הווקלית לא שרדה. גם אחרי ההדבקה היא קרטעה, עד למותה הסופי. בכל אופן, עד היום אני וא' מעדיפים לשיר את הפזמון לאחור כמו בגרסה המודבקת. זה הרבה יותר מוצלח (:
לא התייחסתי לשנת 1995 או לחם על הירח מכיוון שהלכתי על חגיגות של עשורים מ-2008 ואחורה (או במקרה של הקספר, עשור וחצי).

היי יעל,
פוסט מעולה. יש מצ"ב לקבל במייל את "השמים הם הגבול" בגרסה הווקלית?
לעניין אלבום משמעותי מן ההווה, התשובה הדיפלומטית היא שקשה לדעת שאלבום הוא קלאסי בזמן אמת, בלי פרספקטיבה של זמן.
ומה לגבי שנת 95? מוניקה סקס הראשון, ערן צור (עיוור בלב ים)והכי חשוב: רוקפור - האיש שראה הכל.
אחלה פוסט,
ג י א
נ.ב
איך לא הכנסת את "חם על הירח"!!!!

התמיהה שלך לגבי "אלבום משמעותי בהווה" מוזרה לי.
אנשים כל הזמן מצפים לאיזשהו אלבום שיוכיח שגם הזמן הזה היה שווה משהו מבחינה מוזיקלית. אבל איך בכלל מגלים אלבום כזה? אולי כבר נוצר אחד שכזה ופספסנו אותו? פלונטר והאלבום של הפליטים זכה להערכה אמיתית רק שנים אחרי שיצא.
נכון שדי לא עוזר העניין שכל אחד כיום יכול להוציא גיטרה ולפזם את דרכו לתהילה אבל אנ'לא חושב שזה דווקא העניין. בגלל כל הציפיות שיש לאנשים, בגלל כל הריבוי המוזיקלי, אלבומים כאלו יכולים לעבור ליד האוזן, כמו סוג של כוכב נוצץ אחד מבין רבים. נכון שהוא יחיד ומיוחד אבל עדיין קשה למצוא אותו בין כל האחרים. לדעתי אלבום בלתי נשכח צריך קודם להישכח בשביל שאז נוכל להיזכר בו ולהגיד "אלבום כזה יוצא רק פעם ב…", ולכן אולי עדיף לנסות להסתכל טיפה אחורה ולראות אילו אלבומים בינתיים מצליחים לעמוד במבחן הזמן מאשר לחכות כל הזמן לדבר הבא. גם אני רואה בעתיד להיזכר ביום הזה בו שמעתי את האלבום ששינה את כל הדברים, רק אולי צריך לחכות מעט בשביל שהוא יוכל לשנות את הכל.

אחלה פוסט.=]
אני הולכת לחגוג את ה15 לאלבום הראשון של הקספרים.

3>

אחלה של פוסט ממש אהבתי…
זה עשה לי ממש חשק להיות שם לפני 15 שנה או בכלל במגרש הטניס עם שלוש להקות מופלאות כל-כך =]