אפילו עז


איג נובל: תגליות שאי אפשר, וגם לא כדאי, לשחזר
יום שבת, 2 אוקטובר 2010, 20:24
7 תגובות

ישנם מדענים שפיצחו את האטום או הקדישו את חייהם לפיצוח הגנום האנושי. אך מה באשר לכל אותם מדענים שבחרו להשקיע את מיטב מרצם, זמנם ושכלם למחקרים כמו "פעילות תא מוח של ארבה בזמן צפייה בקטעים נבחרים ממלחמת הכוכבים" ו-"מדוע נקרים לא חוטפים כאב ראש מכל הנקישות בעץ"? לאלו מוקדשים פרסי האיג נובל, הקונטרה המשעשעת לפרס נובל, והמוסד היחידי שמכיר בחשיבות עריכת מחקר מקיף בנושא "הזמן האופטימלי לטבילת ביסקוויט בתה בטרם יתפורר לתוכו". לכבוד הטקס ה-20 במספר שנערך בליל חמישי האחרון, "אפילו עז" מספרת על פרסי המדע המלבבים ביותר, ועל זוכי עבר נבחרים.

את פרס הנובל כולנו מכירים. חלוקת פרסי הנובל החלה ב-1901, על פי צוואתו של אלפרד נובל, ממציא הדינמיט. כשראה את תוצאותיה הרות האסון של המצאתו, החליט להקצות כסף לפרס שנתי עבור מדענים ואישים על תרומתם לטובת האנושות. לרוב אינך יודע לאן תוביל המצאה או תגלית כלשהי. תורת ההסתברות למשל, החלה כשכמה מתמטיקאים ניסו לערוך חישובים שיעזרו להם לרמות במשחקי מזל. לפעמים המחקר הטריוויאלי והמשונה ביותר יכול להוביל לתרומה ממשית לאנושות ולהתפתחות המדע, ואם לא, לפחות לצחוק הגון בפרסי האיג נובל – פרס הניתן עבור "מחקר שגורם לאנשים לצחוק ואחר כך לחשוב" (אהבתי יותר את הסלוגן הקודם: "תגליות שאי אפשר, וגם לא כדאי, לשחזר").

פרס האיג-נובל מוענק להמצאות ולמחקרים מעמיקים, לעתים ארוכי שנים, ואמיתיים לחלוטין, שבהם מיטב המוחות המדעיים ופרופסורים מכובדים חקרו ברצינות ובדקדקנות נושאים משונים, מוזרים, טיפשיים או חסרי ערך לחלוטין.

מה למשל, תשאלו?

הפרס בתחום הביולוגיה ב-2008 ניתן למחקר שגילה כי פרעושים החיים על כלבים קופצים גבוה יותר מאלו הגדלים על חתולים. פרס הכלכלה באותה שנה ניתן לחוקרים שהוכיחו כי חשפניות מרוויחות יותר טיפים בתקופת הביוץ שלהן. איג נובל לשלום הוענק ב-2009 למדענים שוויצרים על מחקר שנועד לקבוע האם עדיף לקבל מכה בראש מבקבוק בירה מלא או ריק, בעוד הפרס לרפואה וטרינרית ניתן למחקר שקבע כי פרות עם שמות נותנות יותר חלב מפרות אנונימיות. במקביל בפרס הפיזיקה זכו חוקרים אמריקאים שבדקו למה בעצם נשים בהיריון מצליחות לשמור על שיווי משקל ולעמוד ולא מתהפכות בגלל משקל הבטן. פרס המתמטיקה של 2006 ניתן למתמטיקאים שהרכיבו את הנוסחא המדויקת למציאת "המספר המינימלי של תמונות שצריך לצלם כדי לוודא שבתמונה קבוצתית אף אחד מהמצולמים לא ייתפס עם עיניים סגורות". פרס האנטומולוגיה של 1997 הוגש לפרופסור מארק הוסטטלר, על המדריך המפורט והחשוב לזיהוי חרקי אמריקה על פי צורת כתם מריחתם על חלונות הרכב. ב-2002 ניתן פרס הרפואה לד"ר כריס מקמנוס על גילוי א-סימטריה חוזרת ונשנית ששינתה את עולם האמנות: בפסלים קלאסיים האשך השמאלי הינו גדול מהימני!

פרסים נוספים ניתנו עם השנים למחקר שגילה כי חולדות מתקשות להבחין בין יפנית להולנדית כשהן מוקלטות ומנוגנות לאחור, למחקר מרתק העוסק בשאלה איך סדינים מתקמטים, ולמחקרים אודות השפעת מוזיקת קאנטרי על התאבדויות, הכוח הדרוש לגרירת כבשה על משטחים שונים, "מדוע יונים מסרבות להתיישב על פסל הברונזה בעיר שלי?", ו"פציעות הנגרמות מנפילת אגוז קוקוס". לעתים לא רק שנושא המחקר מוזר בפני עצמו, אתה גם מפחד לשאול מה גרם לאותם מוחות מופלאים לחקור דווקא בכיוון זה: למשל, שלושה חוקרים חיפאים שפרסמו מאמר על "הפסקת התקפי שיהוק באמצעות עיסוי של פי הטבעת" (האין זו גאווה לאומית?).

פרסי איג נובל ניתנים לעתים כאקט מחאה (ב-96' ניתן פרס השלום לנשיא צרפת על בחירתו לערוך ניסויים גרעיניים באוקיינוס השקט בשנת החמישים להפצצת הירושימה), או לציון מעשי טפשות, חוסר טאקט (למשל, לפארק השעשועים הליטאי "Stalin World") ובירוקרטיה כושלת – כמו לאל ביהרי, אזרח הודי שנאבק במשך 18 שנה בבירוקרטיה ההודית כדי להוכיח שאינו מת. מבין אלו, אהוב עליי במיוחד הפרס לספרות ב-2009, שניתן למשטרת אירלנד על כתיבת עשרות דוחות לעבריין תנועה סורר ממוצא פולני, פראו ג'זדי, שמעולם לא טרח לסור ולשלם אותם. לבסוף נפתרה התעלומה, לאחר שהמשטרה גילתה שהשם פראו ג'זדי, אותו העתיקה בקפידה ובאיות מושלם מרשיון הנהיגה הזר, הוא למעשה המילים "רישיון נהיגה" בפולנית.

גם המצאות חיוניות זכו לכבוד, כמו ה-Pawsense של התוכניתן כריס ניסוונדר – תוכנה המזהה האם אלו ידיים אנושיות המקישות על המקלדת או רגלי חתול משוטט. בשנה שעברה ניתן פרס בריאות הציבור לממציאי חזייה ההופכת בשעת חירום לשתי מסכות גז נפרדות: עבור פושטת החזייה ואחת ספייר, לצופה במחזה המשונה.
וישנו ג'ון Keogh (זה לא חתול שדרך על המקלדת, פשוט אין לי מושג איך כותבים את השם הזה בעברית). את שמו אולי לא שמעתם, כי ג'ון הוא מהגיבורים האלמוניים הגדולים של האנושות. ממציאן קליבר ברמה של גרהם בל ותומס אדיסון, האחראי לאחת ההמצאות הכבירות בהיסטוריה: ג'ון מה-שמו הוא האיש שהמציא את הגלגל.
את זה לא אני אמרתי, אלא משרד הפטנטים האוסטרלי. מישהו שם נרדם בשמירה ונתן לעורך דין ממולח לרשום פטנט על הגלגל ב-2001, כשהגיש תרשים מפורט תחת השם "מתקן תעבורה מעגלי", וכך הציל אותנו מהצורך ללכת את נתיבי איילון ברגל מדי בוקר (וזה לא פיקניק, אני ניסיתי).
דאחקה נוספת על רישום הפטנטים מצד שלושה אמריקאים זיכתה אותם בפרס ההנדסה: הם רשמו פטנט בארה"ב על תספורת הלוואה וחיסכון.

רשימת הזוכים בפרסי איג נובל אומנם אינה מפורסמת כשל פרסי הנובל, אך לבטח יותר מצחיקה. יתרון נוסף על פני הנובל, הוא שגם אם איננו מצליחים לתפוס מה עלה במוחיהם של זוכי איג נובל לביולוגיה ב-2005, שגרם להם להתאגד יחדיו במאמץ בינלאומי חוצה מוסדות ואוניברסיטאות כדי להריח ולקטלג את הניחוח של מיני צפרדעים שונים בשעת לחץ, או של חוקרי "תופעות לוואי של בליעת חרבות" – אבל לפחות המשפט הזה נכתב בעברית. זאת בניגוד לפרס נובל, שבו הפרס לכימיה ב-1997 ניתן למי שהאירו את המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט. אהה.

באופן מפתיע, ולמרות שהסמל שלו הוא פסל "האדם החושב" של רודן המופל מכנו, טקס האיג נובל זוכה לפופולאריות מפתיעה בקהילה האקדמאית, ורבים מהזוכים מגיעים לטקס. את הפרסים מגישים לא פחות מזוכי עבר בפרס נובל, הדבר האמיתי (למען האמת, גם בין זוכי האיג נובל יש מדענים נודעים רבים שבאמתחתם פרסים יוקרתיים בתחומם), שלעתים לבושים בתחפושות מגוחכות. את בעיית הנאומים הארוכים פתרו על ידי "מיס סוויטי פו", ילדה בת 8 הניגשת לכל מי שמאריך בדבריו, ואומרת שוב ושוב בקול מעצבן: "I`m bored, please stop". ד"ר נקמטסו, זוכה פרס התזונה 2005, לא נזקק לה. הד"ר, יפני בן 82 שרשם לזכותו כמה אלפי פטנטים, וכעת טרוד במחקר על פיצוח סוד אריכות החיים. תזונה היא המפתח, כך חשב, ומאז צילם, הדפיס וקטלג כל ארוחה ודבר מאכל שהכניס לפיו – במשך כ-40 שנה (והוא טרם סיים!). כשעלה לאסוף את הפרס, פתח ואמר במבטא יפני כבד: "Life should be longer". הוא עצר לפאוזה דרמטית ואז הוסיף:
"Speech – sould be shorter"
וירד מהבמה.

טקס האיג נובל ה-20 במספר נערך בליל יום חמישי באוניברסיטת הארוורד. בין הזוכים היו:
פרס ההנדסה: שלוש חוקרות שהמציאו שיטה לאיסוף נזלת של לווייתנים בצורה לא פולשנית על ידי מסוק המופעל בשלט רחוק, הטס מעל החיה המצוננת וקולט נתזי דגימות.
פרס הרפואה: שני חוקרים הולנדים שגילו שאפשר לטפל בסימפטומים של אסטמה על ידי נסיעה ברכבת הרים.
פרס בתחום הנדסת תחבורה: חוקרים יפניים ובריטים שהציעו לקבוע מסלולים אופטימליים עבור קווי רכבת ביפן בעזרת מעקב אחר התפשטות ריריות (סוג של אורגניזם דמוי עובש). היפנים בחבורה מחזיקים כבר איג נובל אחד בכיס מ-2008, על הגילוי שריריות יכולות לפתור פאזל.
פרס לפיזיקה: חוקרות מניו זילנד על התגלית כי סכנת החלקה על קרח פוחתת אם לובשים את הגרביים מחוץ לנעליים.
פרס לשלום: מחקר בריטי שגילה שקללות עוזרות להפחתת כאב.
פרס בריאות הציבור: ניסוי שהראה שבקטריות נדבקות למדענים מזוקנים (ומה עם בעלי השפם?).
פרס הכלכלה: ליהמן ברדרז, מריל לינץ', AIG, גולדמן זקס ועוד כמה מכוכבי המשבר הכלכלי העולמי על דרכים יצירתיות לאיבוד ממון רב.
פרס בתחום הניהול: דגם מתמטי איטלקי שהוכיח שעדיף ליעילותו של ארגון לקדם אנשים באופן רנדומלי, ולא על פי כישוריהם.
פרס לכימיה: מדענים אמריקאים שהראו כי בניגוד לאמרה “water and oild don`t mix", נפט ומים כן מתערבבים, וחברת הגז הבריטית שסיפקה השנה הוכחה חותכת במפרץ מקסיקו.
פרס לביולוגיה: חוקרים סיניים שהצליחו לתעד ולהוכיח שעטלפי פירות עוסקים במין אוראלי.

קישורים למתעניינים: האתר של איג נובל, ובו רשימת כל זוכי העבר.


פוסטים בנושאים דומים:
ארץ ללא רמזורים, טרקטורים טבועים ועובדות מיותרות נוספות

שמור בנושאים: כללי | 7 תגובות

 7 תגובות עד כה
כתיבת תגובה

נפלא
עכשיו אפשר ללכת לישון. עם חיוך.

תגובה מאת ‏Omri-san ‏10.05.10 @ 0:01

מהפרסים החביבים עלי… אולי יום אחד אזכה גם אני:-) עד אז אני מוכן להסתפק גם בנובל רגיל. ומה לא ברור לך עם הATP (אדנוזין…)?

תגובה מאת ‏אלקנה ‏10.05.10 @ 19:09

ראוי לציין את אנדריי גיים, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 2010 על גילוי הגרפן, שגם זכה באיג נובל לפיזיקה בשנת 2000 על ניסויו בריחוף מגנטי של צפרדע חיה.
הוא האדם הראשון שזכה בשני הפרסים עד כה.

תגובה מאת ‏משה ‏10.16.10 @ 20:24

צודק! התכוונתי להזכיר אותו ואיכשהו שכחתיהו.

תגובה מאת ‏יעל ‏10.16.10 @ 21:27

זה אחד מהפוסטים הטובים והמשעשעים שקראתי לאחרונה, שלך ובכלל בבלוגספירה. מהסוג שמזכיר לי למה אני קורא אותך 🙂
תודה.

תגובה מאת ‏קוראים לי איציק ‏10.19.10 @ 21:51

מעולה. בעיקר התגלית שעדיף לקדם אנשים באופן אקראי. אני בטוח שהפוליטיקה הישראלית הייתה הרבה יותר מוצלחת אם היו מגרילים מאה ועשרים אנשים רנדומליים לבית הנבחרים, ומתוכם מגרילים את השרים וכו'.

תגובה מאת ‏יונתן ‏11.06.10 @ 6:56

[…] ניתן פרס איג נובל (הפרס המדעי המצחיק בעולם, שעליו כתבתי כאן) למחקר גרמני-פיני-הונגרי שעסק בחישובים הפיזיקליים של […]

פינגבאק מאת ‏אפילו עז ‏04.25.12 @ 19:34



כתיבת תגובה

(חובה)

(חובה)