כשמסדרים את תכולתו של ארון רק פעם בשלושים שנה מוצאים בו תגליות משונות. במסגרת גל הנוסטלגיה ששוטף את הארץ לכבוד יום הולדתה השישים, 'אפילו עז' שמחה לעשות לכם היכרות עם 'הטלוויזיה ואתה' – מדריך למשתמש שהנפיק משרד התקשורת הישראלי ב-1971 במטרה לעזור לאזרחי המדינה המבולבלים בהתמודדותם עם ההמצאה החדשנית והלוהטת

הסופר דאגלס אדמס טען שיש קשר בין יחסינו לטכנולוגיה מסוימת לבין גילנו בשנה בה היא פרצה לחיינו:
1. כל מה שיש בעולם כשאנחנו נולדים הוא נורמלי ושגרתי, חלק בלתי נפרד מדרך פעולתו של העולם.
2. כל מה שממציאים כשאנחנו בני חמש עשרה עד שלושים וחמש הוא חדש, מסעיר ומהפכני, ועם קצת מזל גם תהיה לנו קריירה בתחום.
3. כל מה שממציאים אחרי שמלאו לנו שלושים וחמש פועל נגד סדר הדברים הטבעי.

לטובת אלו שחגגו את יום הולדתם ה-35 לפני שנת 1971, וגם עבור הצעירים יותר העומדים משתאים והמומים מול מכשיר הקסם הפלאי, הוציא בשנה זו משרד התקשורת הישראלי את החוברת המרתקת 'הטלוויזיה ואתה' (במחיר 2 ל”י, להשיג בכל החנויות המובחרות לפני 35 שנה, במידה ויש לכם מכונית דולוריאן מעופפת או תעלה מפוספסת בשחור-לבן שבכניסה אליה ניצבת מדענית עם תסרוקת של אורה נמיר).
(more…)

שימו לב: ביום חמישי, 28/2/2008, אתר stage6 מוריד את השאלטר. מהרו להוריד/לצפות בתוכניות של "י. שוורץ" המומלצות כאן לפני נעילת השערים!

הי, תראו, יש שם לינקים בצד ימין! למקרה שפספסתם – מאחר וגם אני לרוב לא טורחת להעיף מבט לצדי בלוגים כאלו ואחרים – באותה עמודת צד שבדרך כלל מלאה באינפורמציה לא מעניינת אודות הכותב ולינקים לכל בלוג על פני הפלנטה, החלטתי לרכז כל מיני קישורים מתחלפים שנתקלתי בהם בשיטוטיי ברשת. רובם אודות מוזיקה ישראלית כרשום לעיל, אבל לא רק. הפוסט הזה מוקדש לכמה לינקים טלוויזיוניים (ומוזיקליים בחלקם) שהעמודה היתה צרה מלהכיל את מילותיי אודותיהם.

תמונה מתוך החוברת המיתולוגית "הטלוויזיה ואתה" שהוציא משרד התקשורת ב-1971

היום, בעידן שבו תוכניות של טדי הפקות נמרחות לכדי ספיישלים מטמטמי שכל ונטולי תוכן ממשי בני שלוש שעות, קשה לדמיין שפעם היתה בערוץ 2 יצירתיות חתרנית כלשהי. בטח ובטח כזו שהגיעה מ'טלעד', הזכיינית ששמה הפך לשם נרדף להתעללות בסדרות רכש. אך עם פתיחת השידורים ב-1993 עלתה פינה קטנה וקצרת ימים שכל מטרתה המוצהרת היתה להציג את לוח השידורים של ערבי שני וחמישי, אך מהר מאוד הקצינה והפכה לפנינה אמיתית ומטורפת עם מחוות וקריצות לבוב דילן, סטנלי קובריק והביטלס ואזהרות מפני היום בו ינקמו הקרפיונים על מאות שנים של גפילטע. אם בתחילת דרכה ביקשו מאיתנו בנימוס לצפות ברפי רשף, אזי תוך שבועות ספורים הוצג בה ערוץ 2 כדיקטטורה טוטליטרית בה בה משקיף האח הגדול אל בתי האזרחים ומנהל מלחמת חורמה במורדים שהעזו להפנות לו את גבם בזמן התוכנית של אילנה דיין. מרתק לצפות בפרק השיא, המצור על שמואל פוטש, ממרחק השנים. 14 שנה אחרי אומנם ערוץ 2 אינו מפציץ בתי אזרחים, אך אם לשפוט על פי הפרומואים הבומבסטיים הארוכים לעתים יותר מהתוכניות עצמן והקלות בה התקשורת מצייתת לסלוגני ה"כל המדינה עוצרת את נשמתה", אי אפשר שלא לחוש געגוע לעריץ המשוגע והמגלומני שגילם שלמה בראבא. ברונו, עדיין נומרו אונו – פינות נבחרות ברצף. יאיר רווה, אחד מכותבי הפינה, מספר ומגיב.

"ערב טוב. רציתי לפנות אליכם הערב בנושא כאוב, נושא שפוחדים לדבר עליו בקול בזמן האחרון. אנחנו חייבים לאזור אומץ לקרוא לילד בשמו. כיום מסתובבים בינינו אנשים שהם שפויים שלא באשמתם. חלקם נולדו שפויים, חלקם נעשו שפויים במהלך חייהם. אנשים כמוני וכמוך, שיצאו לגמרי מדעתם, חייבים לנסות לעזור לאנשים האומללים הללו להתגבר על שפיותם. אפשר סתם להתחיל בדברים פשוטים, לגלגל עיניים לאחור, לעשות בלבלבללבלבלבלבלב, אפשר לצבוע חצי גוף לירוק חצי גוף לאדום, אפשר לשתות כוסית וודקה, והכי טוב – לעשות עוד ילד. כמו שאמר הפילוסוף היווני: בושג'ינה חג'ידקוס פלטפוס: האנשים הלא נכונים מתרבים"
(more…)